השבוע יש סין,
והפעם אהיה בשני הימים לשמחתי, אני מרגיש שזה סין של סגירות מעגל מטורפות.
שנה שעברה ברחתי מעצמי , מהתמודדויות, לא התמקדתי בעצמי ולא התמקדתי במקום שלי להיות במרכז.
היו פרידות כואבות , היו קשרים שהתחילו ונגמרו וגם המלחמה, וגם השועלה שהלכה- אבל על זה ארשום בפוסט חדש.
אבל הנה סין חדש, רציתי לשאול אותה אם היא תרצה להצטרף אבל יודע שהיא עמוסה בעבודה .
אבל מה שכן שהיא לא יודעת שהיא תקבל מתנה מהלב בקרוב היא חשובה לי.
והנה הסין הקרוב, יש לי כל כך הרבה לעשות בסין הזה באמת שאני לא יודע איך אשרוד סין ועבודה.
והמון תהיות על מה שיקרה ועל איך שיהיה.
אני יודע שאני מחכה קודם לנהוג לשם, לראות את כולם, להתחבק, לחוות לנשום, לחפש אותה לחפש שהיא תחזור....
אבל באמת מתמקדים במה שצריך, אני לא סתם נוסע לסין זה לחוות אותו מחדש אחרי 4-5 חודשים שלא הייתי שם.
בלי G , בלי לונה , בלי N שלי לצערי אבל יהיה לנו.
שמתי הכל מאחור השנה, ועכשיו מתמקד ביש ובטוב.
אפילו שהכל רגיש כזה, אני יודע שאין מה לעשות כרגע זה רק לקבל מה שיש.
אני חייב להודות לסביבה שלי באמת, השנה הכל נפתח עבורי בצורה מטריפה יותר, חזקה יותר, מדוייקת יותר.
ולאט לאט ניקח את השנה, אין לאן למהר, אין מה להפסיד, יש רק להתמקד בכאן ועכשיו ובמה שאפשר.
סין של יומיים, יומיים של אנשים שאוהב, יומיים של מוזיקה, יומיים של לקשור ולהנות ולחוות עם האהובים והאהובות שלי.
בינתיים מה שטוב, שסגרתי טיסה לבודפשט עם הבת זוג, לטוס ולהנות ולשכוח קצת מהכל וגם מה שכן לפגוש את הבודפשטית שלי.
מחכה כבר לראות לחבק לקשור.
חצי שנה עברה מאז....
