אחרי הרבה זמן משנה שעברה שרציתי לעשות שינוי ,
החלטתי שזהו לתקופה קרובה רחוקה עם מסיבות בדסם ופטיש.
אולי רק 2 ליינים כי עבודה אבל השאר?
הבנתי שכבר הסין לא בשבילי, אני קצת אבוד שם גם כשאני קושר גם כשאני בסשנים אבל הבנתי שזה כבר לא אני ולא בשבילי.
דאנג'ן פרשתי משם כבר לפני שנתיים לא מעניין אותי כבר ושאר הליינים כבר זהו.
אחרי כל כך הרבה שנים ומסיבות , שאני יכול לספור המון ואין ספור חוויות הבנתי שקהילת הבדסם כבר ממזמן אינה בית, אינה מקום בטוח אינה מפלט .
המסיבות מיצו, המוזיקה ברובה כבר אינה מפעילה משהו.
אחרי שפספסתי כבר 3 מסיבות סין, פתאום הבנתי זה לא חסר לי.
הריגוש נעלם לדעתי שזה בסדר, אני משתנה ואחרי שכבר כמעט שנה הבנתי שאני צריך שינוי מצאתי את הבית את המקום בו באמת אני חופשי.
הייתה לי שיחה עם חברה וותיקה מהקהילה , שהכרתי בימי קורבו שראיתי שהיא נעלמה.
אמרה לי שהיא מיצתה, הגיעה לתקופה שהיא ובעלה לא באים למסיבות לשום מסיבה, אמרתי לה הגיע הזמן לעשות שינוי.
הקהילה שלנו מונה בלחץ 3000 -5000 איש שזה לא קצת וזה לא המון אני מדבר על המוכרים בפועל מי שמגיע למסיבות -1500 בלחץ.
וכן זה אותו הקהל אותם האנשים אותם ההופעות שכבר לא הופכות את הבטן.
ואז אמרתי לה ...
הגיע הזמן למסיבות טבע אולי זה יעשה שינוי והיא בעד.
חושב שאחרי ה 7.10 כבר זה התחיל לבעור בי, להבין וללמוד מה יכול להיות בטראנס כל כך טוב ומשחרר שאנשים פשוט מקיימים אירועים ענקיים.
לרקוד בטבע לצלילים ומוזיקה שונה, וגם כי אני מכניס לשם שיבארי בצורה משוגעת וזו גם המטרה שלי.
אז כן מצאתי את עצמי, לא יודע אם אכתוב פה עוד על המסיבות אולי כן , אבל עד אז שמח שמצאתי את החלק שהיה חסר לי.
מה שנשאר זה לרקוד עבורם ובשבילם, בשביל אותם אלו שנרצחו, נחטפו וכבר לא איתנו.