סוף הוא התחלה והתחלה היא סוף

שבת האחרונה ,

יצאתי לי לירושלים, יצאתי ב7 בבוקר, לפגוש את הגברתת שכבר חודש וחצי לא נפגשנו .

היה לנו חודש קשוח, לא נפגשנו לדייט אפילו.

הגעתי אלייה ,הרגיש כאילו לא באמת עבר הזמן הזה.

הלכנו לשתות במטבח , אם הייתי יכול לתאם את הבית שלה שם, מרגיש שהבית עמד מלכת, הזמן לא השפיע ובכללי כל הבניינים האלה שיש שם בירושלים נראה 

ששנות ה70, פשוט עמדו שם וזה לא השתנה.

וכשאני מגיע אלייה , מרגיש שחוזר לבית הילדות שלי, הדלתות,השיש עם התעלת מים לכיור, הכל עץ, יש במטבח מן בויידם כזה בקיר קטן ששם מאכסנים דברים.

ועוד כל מיני דברים בבית שגרמו לי להרגיש את הדברים שנראה שכבר שכחנו בתור בני אדם.

יצא לנו יותר לדבר לשתף חוויות הפעם, גם פיהקנו כמו משוגעים.

יצא לנו קצת לקשור, אני יודע ששנינו לא היינו 1000 אחוז בכלל באותה שבת וזה קשוח.

אבל הסשן היה כמו שחשבתי, מספק, מכיל, קשוב והתמסרות.

תודה על עוד יום בירושלים