סוף הוא התחלה והתחלה היא סוף

תקופה אחרונה תוקפת אותי המחשבה, 

שבאלי לחזור לסין אתיקס קצת, לראות אנשים שאני בקושי רואה.

לחבק מלא חברים , אולי לקשור שם.

פשוט לחזור להיראות קצת שם, היו לי מספר שנים שם מאז שקורבו נסגר ופתאום הרגשתי שאני יוצא לחופשי בצורה אחרת.

חוץ מזה כשהייתי בקורבו, הרבה ליינים לא רצו שנבוא אליהם כי הם חששו שיהיה בלאגן מה שלא נכון כל כך.

אבל גם כזה תחושה אני יכול קצת לצאת החוצה שזה בסדר.

שנתיים עוד מעט שאני לא הייתי בסין, התחרקות אישית שלי , וגם כי כבר אין פרטנרית לשם שזה בסדר אני אוכל למצוא.

אני באמת מרגיש שזה משהו שאני רוצה לעצמי , נכון שאני נמצא באורדורה שללא ספק מקום משובח ,אנשים טובים, משפחה שבאמת קשה למצוא.

 אבל בסין , זה מקום שאני יכול לצאת כבליין , לא כצלם , לא כנשלט , לא כשום מעטפת חיצונית , פשוט לצאת להנות - כן בלי אלכוהול כי לא צריך.

מאז שעזבתי את הסין , את הלוציפר מרגיש שקצת שכחתי מזה לבלות כמו בן אדם.

רוב המסיבות שאני שם זה בתור עבודה - גם בטבע ובטראנס אני נהנה ומאוד גם כשאני מצלם.

אבל בסין אני והחבלים שם והחברים הקרובים שם.

האם יש עוד אנשים שמזדהים , שמקומות הבילוי שהם אוהבים זה גם עבודה ?

אני לא מתלונן כן אני בעד לעבוד כל הזמן אבל גם לפעמים לצאת לבלות לשנות אווירה.