רומא לא נבנתה ביום אחד

הכל נדחה בכמה חודשים, קרו כל מיני דברים שלא מאפשרים את זה כרגע וקיבלתי סוג של ברקס על החיים או אולי הפוגה נחוצה, דרך להקשיב לעצמי מבלי שיפריעו לי.
א' מנסה לארגן לי את החיים, הוא פוחד מהפוגות לדעתי, הוא בכלל מתגלה כיותר ויותר פחדן ממה שתיארתי לעצמי.
אני צוחקת עליו שהוא משחק אותה מאסטר, הוא לא מבין שכל גבר שאיפשרתי לו כביכול לנהל לי את החיים, היה מאד כביכול, ושיחקתי את המשחק רק כדי לקבל את מה שאני צריכה,
הוא באמת לא רוצה להיות במקום הזה,
רק אם אני אומר לו זה יפחיד אותו עוד יותר.

פגשתי השבוע גבר מאד כריזמטי, מצחיק אותי שיש אנשים שסתם משייכים להם את המילה הזו, כריזמה אמיתית היא מאד מאד מסוכנת ולא נראה לי שאדם בריא בנפשו רוצה באמת להיות כזה או שזה ידבוק בו לאורך זמן.
כל כך הרבה אינפורמציה נחתה עליי בזמן האחרון וזכרונות מהעבר עולים וצפים, כנראה שהשארתי דלתות לא פתוחות ואולי לשם כך נדרש הזמן הזה, לאו דווקא למה שהובטח על ידי מר כריזמה.

נראה לי שאני ממש מתחילה לשנוא גברים.
רוב האנשים שמכירים אותי חושבים שהצד האפל שלי הוא הסטיות המיניות שלי אבל זה ממש לא כך, הן לא אפלות בעיני ואני חיה איתן בשלום.
הצד האפל הוא היכולת שלי לראות אנשים כמו ברנטגן, את הנפש המפוחדת שלהם, החרדות שלהם והצורך שלי להסתיר את זה כדי לא לפגוע בהם מונע ממני להיות טבעית, מונע ממני לפעמים לכבד אותם, לא כי הם מפחדים, כי הם מסתירים את זה ומשקרים לעצמם.
אני משערת שגם אני יכולתי להיות מאד כריזמטית וסוחפת, כי אפשר לגרום לאדם להפוך לצעצוע שלך בשניה שאתה לוחץ לו על הכפתורים הנכונים ויש לי את היכולת הזו, זה מפחיד ואני משתדלת שלא.

בג'יי דייט פונים אליי המון משפטי פתיחה מגעילים, בדרכם שלהם אני משערת שזה סוג של למשוך לי בצמה אבל הם כמו ג'וקים קטנים ואם רק אענה להם אני אוכל להפוך אותם על הגב ולתלוש רגל אחר רגל.
לא קיים שם באמת גבר חזק שיוכל להתמודד איתי אי פעם?
הם תמיד יצטרכו לנסות לגמד אותי? להעליב אותי?
לפחות לא יהיו יותר בוסים בחיים שלי, נותר רק למצוא את האחד והיחיד שלא יפחד.

לא יודעת אם הייתי רוצה להיות אחרת, אבל תמיד אני מפקפקת כששופטים אותי על מי שאני, ובדרך כלל זה עוד לפני שפתחתי את הפה אפילו .
אולי זה זמן לשלום בית עם עצמי, כנראה שלא היה לי זמן להבין שאנחנו קצת בנתק.