בגיל 18 כתבתי סיפור קצר על תינוק שנולד במעבדה וגדל שם, ניסיון של פרופסור מטורף שרוצה לבחון עד כמה בני האדם מושפעים מגורמים חיצוניים ועד כמה השריטות שלנו נובעות מבפנים וכמה לא.
הסיפור הזה מן הסתם נגמר רע אבל עדיין אין לי תשובות להרבה שאלות.
בגיל 14 עשיתי קרחת כדי לבדוק אם האישיות שלי יכולה לגבור על היופי, חשבתי שזה יכער אותי וכך אני אוכל לדעת אם אנשים רוצים בחברתי בגלל שאני "הילדה היפה" או בגלל שאני אדם מסויים.
אבל בני אדם הם בני אדם, זה לא משנה להם ממש, אף אחת לא עשתה אז קרחת, זה היה הרבה לפני שינייד והפכתי להיות אטרקציה דווקא כשלא התכוונתי, לאף אחד לא שינה האופי, הפכתי להיות "היפה עם הקרחת" וזה הפך לסטטוס מאד מיוחד, רק בגלל השוני, ובלי קשר ממשי אליי.
אני חושבת שאני באמת חצי אוטיסטית כי אני לא מצליחה לפענח, מרגישה שכולם יודעים איזה סוד שאני לא יודעת ואין לי את הכלים כדי לצלוח בעולם הבין אישי.
לא משנה כמה הדברים ברורים לי בעולם המקצועי, בתחום האישי אני סוג של אוטיסטית.
אתמול היתה לי ולא' שיחה ארוכה, זה התחיל בכלל משאלה לגבי חברויות, האם השאלה היא אם לבן אדם יש יותר יתרונות מאשר חסרונות או שזה למעשה תלוי בסוג החסרונות ובסוג היתרונות.
הוא ביקש שאני אתן לו לדוגמא את החברות בינינו ומשם נפתח שוב הפצע הישן שלא עוזב אותי.
אמרתי לו שהוא חבר מעולה, שבאמת אני יכולה לסמוך עליו ומרגישה שהוא בחיים לא יסגור לי את הדלת ותמיד יהיה שם, בטוב וברע.
אבל כאשה, הוא עושה לי רע וזה לא חדש, אז השאלה היא, אם דווקא עכשיו, כשיש חשיבות עליונה מבחינתי להערכה העצמית שלי כאשה, אם זה המקום להחליט שהקשר הזה לא בריא ואולי צריך להסתיים.
א' כהרגלו אינו אדם שמוותר ושוב החליט שאנחנו יכולים לפתור את זה.
נכון שהטיעון שלו שאם לא הייתי כל כך בשריטות שלי והייתי שלמה עם עצמי ועם הסקס אפיל שלי אז מה שהוא משדר לא היה רלוונטי, אז מה לעשות שאני לא?
אני חושבת שהוא כן הבין מה הוא עושה לא בסדר ומנסיוני, גם אם הוא לא יודה בזה, בסופו של דבר הוא כן משנה פה ושם דברים קטנים או ישנה, אבל אנחנו נשאר חברים והבעיה שלי תשאר תמיד שלי.
כי היה לי סקס אפיל לכמה שנים.
אחרי האונס השני נשבעתי שאני לא אתן לזה לקרות לי שוב, לגרום למפלצת לבטל את הנשיות והמיניות שלי ונלחמתי על זה כאילו הכל יקום ויפול רק על סמך זה, בציפורניים גירדתי וזה קרה, באמת הצלחתי שוב להרגיש כמו הדבר הכי סקסי ושווה ביקום, ברמות של אוטוטו-הנפקת-מניות-של-עצמי.
אבל בשלוש שנים האחרונות זה מת ואני לא יודעת איך לגרום לזה לקרות שוב.
בעולם הבדס"מ באיזו צורה, הכל ברור, מאד ישיר ופשוט, ואולי בגלל זה היה לי כל כך קל לעשות את זה שם ואילו בעולם הונילי אני אוטיסטית, לא מצליחה להבין איך זה עובד.
א' אומר שההפתעה של החודש בסוג של פריחה כי הוא היה ילד שמן ולא מקובל ועכשיו הוא מאמין ואכן מסוגל לזיין כל בחורה שהוא ירצה, ואילו אני לא באמת מסוגלת, לא כי אני לא יכולה, כי אני לא מאמינה בזה ולכן אני יצאתי הצד הנפגע.
כואב אבל נכון.
אז איך עושים את זה? איך מחזירים את הסקס אפיל? איך מרגישים כך שוב? בעולם הונילי כמובן.
לפני 16 שנים. 9 במאי 2008 בשעה 10:00
