רומא לא נבנתה ביום אחד

אחרי הטיול היומי וההיתקלות באחד הגברים הכי דוחים שראיתי אי פעם שהפלא-וופלה, התחיל איתי, החלטתי שזה יום נפלא להתבוסס ברחמים עצמיים, אבל ככה טוב טוב, ממש להתענג על זה.
פצחתי בניקיונות וריחמתי על עצמי שאני עדיין צריכה לנקות את הבית הזה ולא את החדש שאני לא מוצאת.
עניתי לטלפון מהפולניה וריחמתי על עצמי שאני כבר לא הבת המועדפת מאז שהקצין נולד.
אכלתי את אוכל הדיאטה המגעיל שלי וריחמתי על עצמי שאני שמנה.
קראתי מייל מהנשמה, שכתב כל כך מקסים על סקס אפיל בכלל ועל שלי בפרט ואז ריחמתי על עצמי שרק הומואים וגברים נשואים חושבים עליי כך.
ואז היה גילברט אוסליבן ברדיו ולא הייתי צריכה למצוא שום דבר לרחם על עצמי, רק לבכות, כי ממש לא צריך שום סיבה כשהוא שר.
זו בהחלט חוייה מזככת, אני באמת נהנית.