אני לא חושבת שאי פעם אני אצליח לקנות שוב את המשפט הזה, שבני האדם ביסודם, כולם טובים.
אני חושבת שהמין האנושי הוא בעיקרו רע וכשהוא טוב זה מתוך אינטרסים אישיים.
אם מישהו עדיין קונה את האשליה הזו, אני מציעה לו לקרוא את "נוטות החסד".
אבל יש יחידי סגולה, יהלומים נדירים שכאלה ובדרך כלל יש לי את הכשרון להכניס אותם לחיים שלי ולשמור אותם שם.
רק כשנכנסים לעולם העסקים, אי אפשר לעשות את הבחירות האלה ושם אין סנטימנטים והרוע מזוקק ומושפרץ לך בפרצוף.
אם עד היום קיטרתי על שבועות קשים, זה כלום לעומת מה שעברתי השבוע והחודש שאני עומדת לעבור.
אבל הוא יעבור ואני אתחיל חיים חדשים, והפעם אני גם אהיה כוסית, ואלוהים כמה שזה עוזר, אם היו מספרים לי לא הייתי מאמינה כי זה אמור להיות דבר כל כך שטחי, אבל זו הרגשה מדהימה.
ומפתיעים אותי לטובה כל מיני אנשים שלא ציפיתי מהם והמשפחה שלי בכלל מדהימים אותי בתמיכה ובעזרה.
רק א', שבר לי את הלב לרסיסים השבוע.
אמא שלי אומרת שהגיע הזמן, שזה לא קשור לאם הוא חבר טוב או לא, שהגיע הזמן שאני אפסיק לשים את עצמי במקום שני ושמעכשיו אני אדאג לי.
כי בסופו של היום היא צודקת, והוא יש לו את האג'נדות שלו וכך עוד כל מיני אנשים.
והגיע הזמן שהאג'נדה שלי תהיה במקום הראשון.
לפני 15 שנים. 3 ביולי 2009 בשעה 9:46