רומא לא נבנתה ביום אחד

בוא נודה בזה, אני לא בן אדם של טבע.
המעבר והאריזות איכשהו גורמים לי לבלות בגינה הרבה יותר מהרגיל ואני נתקלת בדברים שאני לא רגילה לראות ושואלת את עצמי שאלות שאני לא רגילה לשאול.
למשל הרגע זכיתי לראות לראשונה בחיי זיקית או חרדון, אין לי מושג מה ההבדל בינהם, אני רק יודעת שבפעם הראשונה ראיתי את התהליך המדהים הזה של הטבע, החלפת הצבעים.
זה מזכיר לי את הדגים בתאילנד וכמה הכל יפה ופשוט כשאתה במים ימים שלמים ולא צריך להתמודד עם שום דבר אחר.

הזיקית/חרדון עושה קולות של לא נושמת ולא זזה, אני לא יודעת אם היא מתה או שזה תכסיס כזה, רק ככל שאני מסתכלת אני די נגעלת מהצורה.
אני חושבת על כל מיני אנשים שאני מכירה שחסים על חייהם של ג'וקים ויתושים, סוגדים לטבע בכל מאודו.
אני חושבת עד כמה תמיד האנשים האלה הם אלה שדורכים על בני אדם אחרים, עד כמה שהם האנשים הכי חסרי רגישות שאני מכירה,
ודי בסדר לי עם העובדה שהחטא שלי הוא שאני לא יודעת מה ההבדל בין זיקית לחרדון.