רומא לא נבנתה ביום אחד

עוד מעט אני אחפש בארכיון את המעברים הקודמים שלי, נראה לי שזו דירה רביעית בחמש שנים האחרונות, מעניין יהיה לראות איך הגבתי בעבר ואם עכשיו זה שונה.
מה שכן, נעשיתי מיומנת באריזות, ביום אחד כבר ארזתי חצי בית ועדיין יש עוד שבועיים.
זו תקופה מבאסת כי כשאני נפרדת אני ישר מחפשת את הפאקים במה שאני עוזבת כדי לשמוח במה שעתיד לבוא.
פתאום המרחבים והעצים חונקים אותי והשכונה מגעילה אותי ואני רוצה כבר לברוח.

הג'ינג'ית תתבאס לאללה, אחרי הבית זונות שהיה לה כאן פתאום לחזור לדירה קטנטונת, אי אפשר להסביר לכלב - תראי, יהיה ממש מגניב, יש בשכונה ההיא מלא בחורים ולאמא יהיו מלא זיונים.
והיא הרי הסקס שלי מזמן לא מעניין אותה, מאז שאין סשנים היא איבדה עניין, אולי היא פשוט לא דואגת יותר, נראה לי שכבר כתבתי כאן לפני כמה שנים על הבחור שהתפרק לי באמצע סשן כי הוא לא מסוגל כשהכלבה מסתכלת עליו כאילו הוא רוצח לה את האמא.

זו תקופה נוראית, כל כך הרבה חרדות, בעיקר כלכליות ומשפטיות, לולא כל זה הייתי יכולה לשמוח בשינוי הקרב.
רק שיהיה כבר בסדר.