רומא לא נבנתה ביום אחד

התהליכים המטורפים האלה שהגוף שלי עובר, גורמים לו להרגיש כמו סכר שנעצר ואז מתפרץ וגועש וחוזר חלילה.
אחרי חודשיים בערך שלא חשתי בשמץ של חרמנות וזה די הקל על התהליך שאני עוברת,
פתאום זה התעורר בי ומחרפן אותי ואני מרגישה שאני מסוגלת פשוט להסתער על איזה בחור ברחוב כמו חיית טרף צמאה לדם.
זה אחד הרגעים הללו שבהם אני מקנאת באנשים "רגילים" שהכל אצלם סדיר ומחזורי ושגרתי ואין הפתעות.

כי כבר הרבה זמן לא היו לי הפתעות טובות והטלטלות האלה מוציאות אותי מדעתי, אז גם חרמנות ששורפת את הדם בעורקים,
יכולה להיות דבר בעייתי.