רומא לא נבנתה ביום אחד

אני בודקת את הארכיון כדי לבדוק מה השתנה בשנה האחרונה משנה שעברה.
כביכול כלום ובעצם הכל.
השנה פינקתי את עצמי ובחצות אני וא' הרמנו כוסית בסקייפ ועשינו את אחת משיחות הנפש שלנו.
בשני קצוות העולם והכי קרובים מתמיד.
הוא אומר שאני עוברת תהליך מדהים, אני רק יכולה לקוות.
יש המון כאב בכל מה שקורה עכשיו אבל אני מנסה לזהות דפוס שאפשר לשנות.
וההבנה הזו, שבכל פעם שהמשפחה שלי מפסיקה לתמוך בי ומנסה לחבל לי, אני בעצם הכי מחוברת לעצמי,
הכי מקדמת את עצמי בדרך שלי, מבהירה לי שהפעם אני בדרך הנכונה ואין טעם לבזבז אנרגיות על עוגמת הנפש הזו.

שנה טובה לכולם ולחיי תהליכים פורים ונטולי ברקסים.