סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

רומא לא נבנתה ביום אחד

///

לפני 17 שנים. 9 בדצמבר 2006 בשעה 8:16

מי היה מאמין שהנגאובר יגרום לי לחייך, אבל כל כך הרבה זמן לא התעוררתי ככה, מתחילה סוף סוף להרגיש קצת אנושית.

א' הודיע שיוצאים לדרינקים, הוא רגיל שאני מסרבת בזמן האחרון אבל כבר הכרחתי את עצמי לצאת השבוע פעם אחת ונהניתי אז הסכמתי לנסות שוב.
עד לא מזמן הייתי יוצאת אפילו עם טרנינג, הרגשתי כל כך ג'יפה שהחלטתי שזה לא משנה למעשה איך אני נראית אבל בעקבות ההתפתחויות האחרונות הצלחתי להבין שלפעמים אני רק מדכאת את עצמי עוד יותר עם הבגדים.
אני גאה בעצמי שהצלחתי לשבור עוד דפוס, זה אמנם ברור שאם אדם מרגיש טוב עם עצמו שום בגד לא ישנה את זה אבל מסתבר שאם אדם מרגיש רע ומזניח את עצמו בכוונה, זה רק יחזק את העניין. אוקצור, השקעתי הפעם ואפילו שלא הרגשתי מדהים, גם לא הרגשתי יותר נורא.

הוא בא עם חבר שלו שבד"כ דווקא די מעצבן אותי אבל הפעם שמחתי, הרגשתי מוגנת כשכל אחד מהם לצידי וגם החבר היה מאד אמפתי ורגיש, כאילו הם תכננו מראש לעשות ערב בשבילי.
גם העובדה שהיה שם אדם שלא קרוב אליי מנעה סוג של שיחות נפש קורעות לב ושימרה את הקלילות והעליצות, וצחקתי, אחרי שהמון זמן לא צחקתי.
רציתי לבדוק איזה מקום חדש ולמרות שהם היו סקפטיים הם זרמו עם זה. המקום היה באמת ריק וכבר התכוונתי לצאת משם כדי לא לבאס אותם אבל א' התעקש, אמר שאם רציתי לבדוק את המקום סימן שהוא ראוי ושאנחנו לפחות נעשה להם את הסיפתח. הזמנו צ'ייסרים ושתינו לחיי המקום, הברמן שם היה די המום אבל א' הבטיח לו שאנחנו אנשים עם הרבה מזל ושאנחנו נביא להם את הקארמה הטובה, ואני רק אהבתי אותו יותר על האנרגיות המדהימות של האיש הזה.
יש לי כל כך הרבה מזל שהוא בחיים שלי.

משם המשכנו למקום אחר שהיה מאד עמוס אבל כרגיל עושים לא' כבוד ופינו לנו מקומות והתחילו לפנק אותנו. בלי ששמתי לב חיסלנו שלושה בקבוקי שמפניה, השתכרנו וניהלנו שיחות הזויות לגמרי.
שניהם עשו הכל כדי לגרום לי להרגיש הכי יפה בעולם, אמרו שהדיאטה מיותרת לחלוטין, הכירו לי כל גבר שניגש להגיד להם שלום ואח"כ הוסיפו – "ראית? ראית איך הוא הסתכל עליך?!"
משם המשכנו לעוד ועוד מקומות כששניהם אוחזים בי מכל צד והיה לי כל כך חם ונעים וטוב, כיף להרגיש ככה.

היה כיף להגיע הביתה מבושמת ומתנדנדת, אפילו הג'ינג'ית חייכה לראות אותי ככה וא' נתן לפולניות שלא קיימת בו בד"כ לברוח והתקשר לוודא שהגעתי בשלום, ועכשיו ההנגאובר המשובח הזה, נראה לי שהמצב באמת הולך ומשתפר.


עוגיעוגי​(לא בעסק) - תודה :-)

גם לך, נ-פ-ל-א-ה!
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י