רומא לא נבנתה ביום אחד

כאילו מה? אני ברגע של צומי וכבר ארבעה קופצים מעליי?

בדיוק א' התקשר לדווח, הוא בא לו בשיחה של חבר מודאג, כאילו זה לא בא ממני.
מסתבר שההוא הופיע כל יום דווקא כדי להראות שהכל בסדר ולא קרה כלום אז א' הסביר שמבחינתי קרה הרבה ושיתפוס מרחק.
ההוא לקח את זה "בסבבה".
רק התיאורים של א' זה נושא לפוסט נפרד – כמה גברים גרועים בתיאורים.
אבל כל כך הותשתי מלגרום לו לספר הכל מההתחלה, חמש פעמים עד שהוא הבין איך נשים צריכות לשמוע, (אז הוא אמר ואז אני עניתי ואז הוא הוסיף שככה ואני אמרתי שמה פתאום וכו'), שאני אדחה את זה לפעם אחרת.


כל כך הוקל לי, אפילו אני מופתעת מעצמי ומכמה שהוקל.