תמיד אני כועסת עליו שהוא בוגד בי ככה ותמיד זה מלחמות איתו כשהוא אומר לי שהספיק לו ואני לוחצת שעוד קצת.
אבל הפעם אני אסירת תודה, שהוא קרס ואפשר לי את החופש הזה, אפילו שזה כרוך בלהרגיש על סף עלפון כל הזמן ושהאף עוד שניה נופל.
חברה שלי כבר כמעט שנה עושה דמיון מודרך וזה עובד לה, היא אומרת לי כל הזמן לדמיין את גבר חלומותיי ולהחליט שהוא יגיע, להזמין אותו וזה יקרה, אז הזמנתי לאוגוסט, בינתיים אין לי סבלנות לאתרי היכרויות האלה.
אבל באמת שנמאס לי לעבוד כמו כורת פחם ולדמיין שיש לי כוחות של בת 16, אני רוצה לעבוד בשבילי, בקצב שלי ולהנות מזה, עם הרבה מנוחות.
התחייבתי לבוס שלי שאני נשארת שנה ובונה במקביל את העסק שלי, אז אני מזמינה לפברואר רשימת לקוחות מפוארת ופיטורים חבריים, וחופש, בטן גב עם אהובי לעתיד.
אני לא מצליחה לזוז כמעט אז אני רק מעולפת על הספה ומזפזפת, נפלתי על ערוץ החיים הטובים.
יש אנשים בגילי שחיים כבר את החיים הטובים, אז הגיע הזמן, אני גם מזמינה, להתחיל לחיות נורמלי, עם חופשות וקצת שופינג ומניקור ופדיקור ועוד פינוקים.
הבית הזה הוא התחלה, זה כמו לגור באיזה צימר מדהים ביוון רק שהים שלי הוא גן סאקר, אבל אני רוצה עוד.
וזה יקרה, כי הזמנתי.
לפני 17 שנים. 23 ביוני 2007 בשעה 16:04