כאשר נשבעתי לחתולה אמונים בתור בעל עבד משרת וכל מה שהיא רוצה שאהיה גם היא טרחה להביא לידיעתי את הגבולות שלה והבטחתי לכבדם.
אך יחד עם זאת מלמלתי מתחת לשפם, (שאין לי,) שעצם ההצהרה על גבול כלשהו יש בה כדי לכרסם בו ומבחינתי הנכון ביותר לא להצהיר על הגבולות כי כל גבול שאציג יאותגר קשות על ידי החתולה.
ולכן טובים לי החיים כאשר יש גבולות אך הם אינם מוצהרים, בדומה למדיניות הגרעין הישראלית בה מילת המפתח היא עמימות.
אני לא צריך שהחתולה תגיד את גבולותיה כדי לחוש אותם ולדעת יותר טוב מכולם מהם. ביום בו אכריז על גבולותי אמצע עצמי בראש מורכן מודה שהוא נחצה...
במהלך החג אתגרתי את אחד מגבולותיה המוצהרים של כבוד החתולה, חלילה שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא עברתי שום גבול רק אתגרתי אותו. כלומר נתתי לה הזדמנות לעבור אותו, או על פי דבריה "להגדירו במילים אחרות"
בשל הצנזורה הכבדה המוטלת על הבלוג הזה אני לא יכול להוסיף כלום, אבל לאחר המעשה רמזתי לחתולה המדהימה שלי שנחצה גבול מוצהר - היא חייכה ואמרה רק "הייתי מאוד מגורה בזכותך"
הרגשתי מנצח בקרב בו כולם מנצחים.
