לפני 9 שנים. 31 במאי 2015 בשעה 16:32
שאת מתקרבת אלי אני מרגיש סחרחורת, היא מתפשטת לרעד בברכיים.
לא יודע האם היום אגמור, בכל זאת זה כבר סוף החודש והפעם האחרונה שגמרתי היתה היי שם לפני שבועות (חג שבועות לא להסחף)
את מתישבת ליד המחשב ואני על ארבע מלקק את רגלייך.
"פיטמה אלי" אני קם ומביא לך את הפיטמה לפיך, נגשת ישר לעיניין, ללא ליקוקים קטנים ישר נשיכה בקצא הפיטמה, כזו שמוציאה ממנה צרחה פיטאומית. לא.. אף פעם אי אפשר להיות מוכן לזה גם שאני יודע בוודאות שזה מגיע זה כאב מפתיע.
את מרפה ואז נושכת שוב, ושוב..., הזין מנסה לעמוד ולא יכול והכל נעצר בביצים המסכנות.
היד נשלחת לביצים שנעולות ומלאות ומועכת אותן, מגרפת כמו מזלג עם קצות הציפורניים אבל בכח.
אני מתחיל להסביר שזה כואב ואת שמה אצבע על פיך ואומרת שקט כלבלב שלי.
"נכון אנו רוצים שקט? את שואלת ומועכת את הבייצים הפעם ממש חזק, אני מהנהן בראשי.
את קושרת את ידי באזיקים למנעול של הזין, ומקופפת אותי שגם רצועת הקולר תגיע לשם.
"עכשיו שהכל מחובר לכלובון נבדוק טיפטופים."... אומרת בחיוך
בדיקת הטפטופים חביבה מאוד על החתולה, היא מכניסה אצבע דקה לתוך הכלובון ומנסה כאילו בכח עם הציפורן להכניס לתוך החור.
אני זז אבל אין לי מספיק מרחב תמרון... לאט לאט כל האצבע שלה מתמלא נוזל שקוף.... "זאת חליבת ערב" תטעם ואני מנקה את אצבעה הדביקה.
עכשיו הזמן לטפל בי, כאן אני יודע בדיוק מה עלי לעשות, ותוך זמן קצר החתולה מגיעה לשרשרת אורגזמות...
היא מספיקה להגיד עוד לפני שנרדמת
אולי מחר תגמור, אני מוטשת, ונותנת לי נשיקה.
מתקרבל לצידה והולכים לישון.
