לפני כשבוע התעוררה החתולה עם חיוך ואמרה ," היו יש לנו יום מיוחד, תפנה את כל היום!"
אבל גברתי ...
"תעשה טלפונים ותגיד שאתה חולה. אבל קודם תבוא אלי לשתות כי השלפוחית לוחצת לי ולא בא לי לקום"
טמנתי את הראש בדיוק במקום הנכון, והרגשתי זרם חזק לתוך גרוני. בלעתי את הכל.
זה לא כל כך טריביאלי
לפני חודשיים שלושה לא היתי מסוגל ככה בשכיבה לקלוט את הכל מיד, וגם הנוזלים של הבוקר היו מרוכזים יותר וגרמו לי בחילות.
רק בזכות ההתעקשות וההתמדה של החתולה הצלחתי להגיע לרמה שאני בולע מיד הכל.
גם לחתולה לא היה קל בהתחלה להשתין בשכיבה ועוד במיטה (זה עלול חלילה ללכלך את הסדין או המזרון, השם ירחם טפו טפו טפו).
בחודש האחרון אני עושה זאת כבר מתוך שיגרה, ואף מנחש מה היא שתתה בלילה, לרוב מים או קפה חחח
מפתח מומחיות - אגב יש מומחיות כזו?
לפעמים החתולה אוסרת עלי לבלוע את הלגימה האחרונה ואני מחזיק אותה בפה עד לאישור בליעה, את זמן האיכות הזה אנו מנצלים לשיחות משוב בהן אני יכול להתלונן עליה ולפרוק כל דבר שעל ליבי.
או דיגדוגים והצלפות.
באותו בוקר מיהרנו ולכן בלעתי הכל ומהר.
ורצתי להכין גם לחתולה לשתות - קפה
ככה זה אצלינו הדדיות כל אחד דואג למשקה בוקר של השני.