כוכב אחד

אסון
מבחן אסון.
אחרי שעתיים גיליתי שלא התחלתי לכתוב שום תשובה עניינית וזה לא עשה לי להרגע יותר ממה שלא הייתי.
ובשעה וחצי הנותרים הרגשתי כמו שעה וחצי לפני השחרור הגדול. שקלתי לברוח עוד קודם, אך לא היה לי נעים לצאת ככה פתאום באמצע.. עוד יחשבו שסיימתי הכל, בטעות. ואני לא אוהב ליצור רושם מוטעה.
אבל דאגתי לבצע נסיגה כרבע שעה לפני הסוף, הזרם של היוצאים מהמבחן בסוף עושה לי צמרמורות, בעיקר כשאין לי פנים להסתכל על אף אחד אחרי קטסטרופה שכזו.
הביטוי "קפאני שד" בא לידי ביטוי נפלא במבחן הזה. כמו שיתוק כזה שגם אם במצב רגיל הייתי יכול לפתור לפחות חלקית באופן מכובד את המבחן הזה, הרי שעקב מסגרת המבחן, הרגשתי שהמוח שלי כמו ננעל עם אימובילייזר. אפילו עם גרר לא היו מזיזים שם משהו. שונא שונא שונא כשאני עושה לעצמי את זה ! הרי אם הייתי מתרגל כמו שצריך, או לפחות מתרגל בכלל... אז דברים היו זורמים !
גררררררררר שתגמר כבר תקופת הלימודים הנוראית הזו.
לא בנוי ללימודים !
וכמו לא קרה כלום, כאילו אני הכי רגוע בעולם אחרי מבחן שמוציא את החשק להמשיך ולנשום, הגעתי בטעות לאתר החדשות של מסנ, וקראתי כתבה ומשם קפצתי לעוד כתבה ומשם לאחרת ושוב נכנסתי למעגל ללא מוצא הזה. עצבים בכל הגוף, מרגיש כמו לפני התפוצצות.
כל העולם הצבוע מקיא עלינו, מקלל אותנו, "מסביר" כמה אנחנו לא בסדר. ואנחנו שותקים.
כי הרי "מה אנחנו יכולים לעשות מול כל העולם ?"
סיפור ששמעתי כילד ושוב גם כמבוגר. על אב שכינס את כל ילדיו לפני מותו וציווה עליהם להביא לפניו חבילת זרדים מבחוץ.
אחד הילדים רץ מיד למלא את מצוות אביו וחזר עם הזרדים, האב התשוש לקח זרד אחד ושבר אותו בעזרת יד אחת רועדת, אז פנה לחזק שבילדיו וביקש ממנו לאחוז את כל חבילת הזרדים יחדיו ולשוברם.
הבן התאמץ, ניסה בכל הכח, בשתי הידיים וכלום. אף זרד לא נשבר.
אני לא חושב שיש צורך להמשיך את המשל הזה.
כל העולם כולו כולל האשה והפילגש שלו יכולים לקפוץ עד מחר – שרדנו מספיק זמן (כמה אלפי שנים) כאומה. אם נהיה מאוחדים, אנחנו יכולים לעמוד מול כל העולם ביחד.
אבל אם נמשיך ככה עם הפילוג שלנו, עם שנאת האחים שרואים בכל מקום בארץ, אז נכון שבגלל הברית שנכרתה בין האבות לקב"ה אף אחד לא ממש ימחק את עצם קיומנו. אבל אנחנו עלולים לאבד שוב את המדינה שלנו, עלולים שוב להתפזר, עלולים שוב להירדף.
אז אולי נפסיק עם השטויות
אולי נפסיק לדאוג לאחרים ולאותם "מסכנים" אחרים כגון הפלשתינים הסובלים מרעב
אולי נתחיל לדאוג קודם לעצמנו.
לאינטרסים שלנו. שלנו כעם. כעם היהודי.
אני לא מבין, אף אחד לא יודע היסטוריה ? אף אחד מאיתנו לא קרא ספרים ?
כל פעם שהעם שלנו נפל, זה קרה בגלל שיהודי כלשהו הפיל אותנו. תמיד !
זה שהממשל מושחת מבחינה כלכלית זה עוד מילא. אבל שהממשל שלנו רופס כלפי העולם כולו ??
פאק.
נמאס לי מכל החרא הזה.
אנחנו אריה שמתנהג כמו חתול.
"ההומניות" שמראים אנשי השמאל הקיצוני בארץ מוציאה ממני הבעת גועל נפש
יש שמאלנים קיצוניים שמוכנים לשבת עם עראפת עצמו, אדם שאף אחד לא מפקפק בכך שהוא טירוריסט ורוצח. אבל לא יהיו מוכנים לשבת בשום פנים ואופן עם חרדים או מתיישבים.
אנשי "שלום עכשיו" מגוחכים לחלוטין בכך שהם למעשה טוענים שרק הם רוצים שלום.
תגידו לי – ראיתם עוד מדינה בעולם (או לפחות במדינות ערב) שהלהקות הצבאיות שלה שרים שירי שלום.
הכמיהה לשלום היא בעורקינו כעם !
כמיהה לשלום !
אבל שלום שיתן לנו שלווה ואפשרות להתקיים כעם.
שום שלום אחר לא נחשב !
ולכל דבר יש מחיר, גם לשלום.
ויש מחיר שפשוט אי אפשר לשלם.
שיטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטט
שוב אני גולש לפוליטיקה
מחלה אניייייייייייייייייייייייייייייייייייי
די, שותק לעכשיו.