למן הרגע הראשון שחייגה את מס' הטלפון, גוון קולה נעשה עמום. רשת הבטחון הסלולרית שיצרה חיץ בינה לבין הקול האחר שבקע מן העבר השני- לא היה בידה כדי לסלק חששות ופחדים, שכן אלו הלכו והתעצמו מרגע לרגע. בצידו האחר של הקו, נשמע קול בס גברי ששידר בטחון ועוצמה גם יחד. לבל הכרתיו ואומנם נוצר אצלה הרושם כי עסקינן באדם דעתן ואסרטיבי. "מה שמך" תבע לדעת. בקול חלוש, השיבה על שאלתו "ענת". כך נמשכו להן שיחות ועוד שיחות, חלקן דרך הטלפון חלקן דרך המקלדת. שני הצדדים חקרו האחד את השני, כל אחד ותהיותיו שלו. ניכר כי ניסיונו הרב האפיל על ניסיונה המועט, שהרי לא הרבתה בקשרים מן הסוג הזה. ניסיונה הדל לא עמד בפרץ אלא שקולו הפך חד ומשונן כעקרב המבקש להחדיר את ארסו אליה. הם קבעו להפגש בבוקר סוער במיוחד כאספקלריה מושלמת לסופה שפרפרה אצלה בפנים.
הוראותיו היו מדיוקות, ענת התבקשה להגיע לכתובת מסוימת ולהחנות את רכבה בצד הדרך. משהגיעה למקום המפגש, היה גורלה נתון בידו. מבלי אומר, בחרה לציית לקולו של גבר זר אשר לא הכירה ולא פגשה מעולם. מבלי שידע, גרר אותה למערבולת שספק אם רצתה להיחלץ ממנה. בעת שעמד מנגד וצפה בה מהצד, היא נכנסה לרכבו כפי שהורה לה. בתא הכפפות היו מונחים אזיקי מתכת וכיסוי עיניים, על ההגה הודבקו מדבקות קטנות שחורות. הוא הותיר בידה את זכות הבחירה לעניין כיסוי העיניים "לפנייך כיסוי עיניים או מדבקות, אני רוצה שתסגרי את עינייך" מבעוד מועד הדגיש בפניה כי יהיה עליה להרכיב משקפי שמש, עתה הבינה מדוע. היא הדביקה על עיניה את המדבקות שהדביק עבורה על ההגה ולאחר שסומאה ראייתה, נטלה לידה את האזיקים שהיו מונחים בתא הכפפות ואזקה את עצמה. העובדה כי שררה ברכבו לבדה, יצרה אווירה מתוחה להפליא עד כי היה ניתן לחתוך את המתח בסכין. לא זה בלבד אלא שהייתה צריכה להמתין לבואו ובזמן הזה, שנדמה שנמשך כנצח, מוחה החל לעבוד בקדחנות ולספק לעצמו תסריטים מבעיתים. כעבור זמן קצר, הוא נכנס לרכבו, הידק את חגורתה והחל לנסוע. היא לא ידעה לאן ולא הוסיפה לשאול, משום מה סמכה עליו שיובילוה בבטחה אל עבר היעד הנכסף. הרכב נעצר, והוא החווה לו בידו לצאת מן הרכב תוך שהוא מוביל אותה בצעדים מדודים וזהירים אל פאתי בניין מגורים. "אנחנו במעלית" הודיע לה. כשנכנסה לדירתו ידעה כי ניתק עולמה וכעת הייתה נתונה למרותו. ללא ספק כבשה את מבוכתה בכך שהסתייעה בעובדה שאינה רואה דבר. בליבה הודתה לו על כך שכיסה את עיניה ואולם כשבקש ממנה להתפשט, הרגישה נבוכה ומבוישת. לבקשתה, נתן את הסכמתו לכך שתישאר בחזייה ובתחתון. לאור השתאותה בביצוע מטלה פשוטה זו , הוא עזר לה להתפשט. היא עמדה שם מולו ועל אף שלא ראתה דבר, הרגישה איך עיניו סרקו את גופה. לאחר שלגמה מכוס מים שנתן לה, הוא הצעיד אותה ברחבי החדר. הוא הסיר את האזיקים וקרב אותה למתקן קשירה בצורת משולש שירד מהתקרה. ידיה נקשרו מאחור וגופה החל לרכון קדימה כאשר משך בחבל והרים את המשולש למעלה. הוא הסיר את שארית מלבושה, עתה עמדה שם במערומיה. האופן בו הדברים התנהלו והעובדה כי הייתה קשורה בצורה זו, הרטיבו את אזור חלציה, היא הרגישה בזה כאשר שלח אצבעות וליטפה שם.
"אהההה" צעקה כאשר הצליף בה. דקה לאחר מכן, חסם את פיה באמצעות גאג ושוב החל להצליף בגופה. היא פלטה צעקות חנוקות שלא היו להן כתובת, אף אחד לא יכל לשמוע אותה. לאחר כמה הצלפות, הוא הפסיק ונתן לה מנוח. הדממה שיגעה אותה, היא יכלה לשמוע אותו מתהלך בחדר ואוסף לחיקו אביזרים מרשרשים. ליד אוזנה, הניף באביזר הלקאה ובתגובה לכך גופה הצטמק מפחד. לאחר זמן מה, שהייתה תלויה שם, הוא התיר את החבל ושחררה לחופשי. תחושת החופש תעתעה בה, ברי כי מצבה החופשי היה זמני בלבד והנה בזמן המועט שהותיר לה, נזדמן לה לחלץ את אביריה ולהתמתח קלות. שוב הוביל אותה בחדר והורה לה לשכב על מיטת ריתוק (מיטת חשמל). הוא הסיר מפיה את הגאג ושאל :"ניסית בעברך חשמל"? "לא לא לא לא לא" השיבה באימה תוך שהיא מנידה ראשה ימינה ושמאלה. הוסיפה ואמרה" "אני לא רוצה לנסות, לעולם לא!" גופה החל לרעוד, מעולם לא פחדה כך. "זה בסדר, כרגע לא אשתמש בזה" פלט לעברה תוך שידיו מלטפות את גופה ומבקשות להרגיעה. משהחליט להמשיך בזממו, החזיר את הגאג לפיה. שוב פלטה אנחת כאב כאשר הרגישה צביטה עזה בפטמותיה, הוא חיבר 2 מצבטים, אחד לכל פיטמה. העובדה כי לא ידעה מה עתיד לבוא, גרמה לגופה לרעוד. אחוזה תזזית, שכבה שם. מכשיר רוטט נתחב אליה והיא החלה להצטנף. עתה שכחה מקיומם של המצבטים והחל להתקמר בהנאה. אנחות הכאב התחלפו במהירה בצלילים מרנינים של עונג. לאחר מכן, הרגישה את לשונו המיומנת על הדגדגן שלה, גופה התפתל בעונג כחתולה מגרגרת המתלטפת בידי אדונה. לפתע הפסיק.
שוב שררה דממה אימתנית, שוב שמעה איך נוטל לידיו אביזרים שונים, שוב שבה לדבר אל עצמה ולהשקיט את הלך מחשבותיה. הוא חיבר לשפתיה מצבטים- שניים מכל צד כך שהכוס שלה נפער אל מולו. כמעיין המתגבר, מיצי יחומה שטפו אותה עד כי הרגישה את הרטיבות פולשת לירכיה. המצבטים שהיו מחוברים לפטמותיה, הוחלפו באחרים. גופה סמר, תחושת צריבה הציפה את פטמותיה, להוסיף לכך את המצבטים שחוברו לשפתיה- היה ניתן לכנות זאת כסימפונית כאב מתגברת. היא החלה לזוז, לנסות להשתחרר מגורלה, סוגרת את רגליה שוב ושוב. "אל תסגרי את הרגליים, השאירי אותן פשוקות". היא הפרה את הוראתו והוסיפה לזוז ולסגור את רגליה. בעקבות כך, הידק את הקשרים והוסיף קשרים חדשים שגרמו לרגליה להישאר פשוקות. הוא הסיר את המצבטים מהשפתיים והצליף בה בדגדגן. 2 הצלפות כואבות מאוד גרמו לה לצרוח מכאב ובו בעת להשתתק מפחד. "זוכרת את רעש ההצלפות ששמעת באוזנך?, אל תגרמי לי להצליף בך". היא ידעה כי נענשה על שלא נשמעה להוראתו אך הפחד הוא זה שהשתלט עליה וגרם לה באופן לא רצוני לסגור את רגליה. רעידות גופה היו סממן חיצוני לפחד שכיווץ את בטנה ופרפר בקרבה. גופה היה חלוש ודואב. הפטמות שרפו והקשרים ההדוקים החלו לכאוב. הוא הצליף בגופה, צעקותיה נתקלו בכדור שחסם את פיה. לפתע שוב הרגישה את לשונו- מענגת אותה, חולשת על שפתיה ועל הדגדגן שלה, גורמת לה לרטוט בעונג. הוא החדיר מכשיר רוטט לתוכה, סימפוניה הכאב התחלפה במנגינה אדירה של הנאה. הוא שב ללטפה עם לשונו והנה התקרבה אל שיאה. היא השתתקה וכל רצונה התהווה בהגעה לאורגזמה, אשר זו לא איחרה לבוא לנוכח מעשיו המענגים של אדונה.
לאחר שבאה על סיפוקה, התיר אותה מכבליה ושחררה לחופשי. "אני חושש שתבהלי כשתראי מה מונח לפנייך, את רוצה שאוריד את הכיסוי?" סקרנותה בערה בה, היא השיבה בחיוב. לאט לאט, קילף מעליה את כיסוי העיניים. האור היה לה לתחושה זרה ומנוכרת, אישוניה התכווצו, שכן הייתה נתונה זמן רב בעלטה גמורה. היא נשאה את מבטה לעברו, הוא היה גבוה ממנה וגדול ממנה. גבר בסוף שנות ה-40 בעל ידיים גדולות ורחבות, מרשים בנוכחותו. את המחזה שנגלה לפניה, לא דמיינה שאי פעם תראה. לפניה נגלו מזוודה ענקית רוויה באביזרים שונים ומשונים, מיטת הידוק ומשולש קשירה קשור לתקרה. בצעד זהיר, ניגשה אל המזוודה ונטלה לידיה זוג מצבטים "בזה השתמשת?" בקשה לדעת. "לא" הוא הצביע בידו על מצבטי מתכת שהיו שרויים על מיטת הריתוק. "באלו השתמשתי ולאחר שהנחתי אותם על פטמותייך חיברתי אליהם כבל מתכת" הוא נטל מידה את המצבטים שהחזיקה, כשהבינה שיתכן וידגים את השימוש בהם, החלה לצעוד לאחור. "בואי לפה!" היא חזרה למקומה וכשם שציפתה, אכן חיבר אותם לפטמותיה. למעשה לא היו אלו מצבטים אלא אביזר לשאיבה. פטמותיה נשאבו והדבר כאב מאוד עד כי לא יכלה לשאת את הכאב והתחננה על נפשה שיתיר אותם. הוא נשמע לתחנוניה והסיר אותם ממנה. עתה נטלה לידה גלגל משונה, שלא פגשה מעולם. "זהו גלגל המתהדק על השד ומוחץ אותו עד כי בשלב מסוים הדם חדל לזרום" היא הניחה בחזרה את החפץ המשונה, הוא אסף אותו לידיו. כמי שקפאה שד, היא צעדה לאחור והוא שוב הורה לה לשוב למקומה. "בבקשה אל תנסה את זה עליי. לא אוכל לשאת זאת". הוא הרגיע אותה והבטיח כי לא יהדק זאת "אני רק רוצה שתראי מה זה עושה". לאחר שהבינה מה ייעודו של המכשיר, לא הוסיפה ליטול אביזרים נוספים לידה. לעצמה חשבה כי מוטב שלא תוסיף לשאול שאלות, שהתשובות עליהן עשויות להיות כואבות מאוד.
