שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

My Heart

כל מה שיש לי בלב אני כותבת כדי לשחרר את הכל. זה בשבילי!
אז.. :)
לפני 8 שנים. 15 בפברואר 2016 בשעה 14:35

 

להלחם איתך 

להלחם ביחד

להפסיד ביחד

לנצח ביחד

להלחם בכולם

מול כולם 

להלחם להלחם להלחם

 

נלחמת לבד מול המלחמה הלא צודקת. 

היא לא צודקת.

נלחמת לבד נגד הרוח. 

נלחמת לבד נגד הפחד. 

נלחמת לבד נגד האמת. 

 

אפשר להלחם במלחמה לא צודקת? 

אפשר להלחם לבד כשהאחר

לא רואה את הצד השני של המטבע? 

 

במלחמה לא צודקת מפסידים. 

במלחמה לא צודקת.. 

יש רעמים

רעידות אדמה

חוצים את השטח. 

 

במלחמה לא צודקת מפסידים.

במלחמה צודקת מנצחים ביחד. 

 

המלחמה הלא צודקת. 

 

 

 

 

 

 

לפני 8 שנים. 14 בפברואר 2016 בשעה 19:03

 

קיבלתי שרשרת מהסקסי שלי.

תודה:)

אני אוהבת אותך♥

לפני 8 שנים. 14 בפברואר 2016 בשעה 13:58

 

כל אחד רואה אותה בצורה אחרת. 

להיות כשצריך. 

להיות שלא צריך. 

להתמודד ביחד. 

לבכות ביחד. 

לצחוק ולחייך ביחד. 

לשתף. 

לדאוג. 

להעצים אחד את השניה. 

להכיל אחד את השניה. 

לתת. 

לדעת לקבל.

לשמור. 

להגן. 

לראות מעבר לעין. 

לחמם. 

להרגיע. 

לעצבן קצת.. 

להתווכח. להתפייס. 

 

לאהוב את עצמנו קודם כל. 

זה החג בשבילי.

לאהוב את אמא למרות הכל. 

לאהוב את אח שלי.. הוא החיים שלי.

לאהוב את אבא שלי גם שהוא חרא. 

חרא גדול. אבל אני אוהבת אותו. 

לאהוב את הבן זוג.

המקסים שלי. 

הסקסי שלי. 

 

חג אהבה שמח לכולם:-) 

למי שיש בן/בת זוג. 

למי שלבד.. 

לא לשכוח שהלבד בסוף חולף. 

אנחנו פה כולם ביחד. לא לבד. 

 

לבד-- לזכור לאהוב את עצמנו קודם כל. 

לקבל את עצמנו.

לתת לעצמנו לאהוב. 

לתת לעצמנו להרגיש נאהבים. 

 

ביחד. 

 

לפני 8 שנים. 13 בפברואר 2016 בשעה 19:53

 

יצאנו אתמול למסיבה. 

היה כייף. 

הייתי ממש מסטולה

עם עקבים 20 סנטימטר

שימלה מיני שחורה. 

החלטתי לרקוד על הבמה.. 

כן. כן. הוא החזיק אותי. 

לא שמתי לב לבמה וכמעט ונפלתי

הייתי עם כוס וודקה ביד 

והוודקה נשפכה על ה- Drake שלי..  

פדיחות:-( 

אחרי המסיבה.

סקס באוטו שהמכוניות עוברות לידנו. 

האור של הרחוב מאיר מעלינו.

הריגוש שיראו אותנו.. הגמיר אותי. 

 

היום בבוקר כפיצוי על הוודקה. 

הוא עדיין ישן. טיפסתי עליו 

והתעללתי בו מינית. 

 

בוא כבר לזיין אותי בתחת. 

 

 

 

 

לפני 8 שנים. 12 בפברואר 2016 בשעה 16:01

 

רק רגע של פחד. 

שהוא אוהב אותי.. 

 

מי שקרא אותי פה מבין שבגדול 

אני דפוקה. 

וחושבת שכל מי שאיתי זה רק מרחמים. 

ולא מאהבה.. 

זה לא צריך להיות ככה. 

אני אקבל את זה לאט לאט. 

שאוהבים אותי כמו שאני. 

אני לא אברח. 

אני איתו. 

אני אתמודד איתו ביחד. 

אני אוהבת אותו. 

והוא אוהב אותי. 

הוא עוזר לי לראות דברים אחרת 

לראות אהבה ולא רחמים. 

 

בפרופיל שלי כתוב: 

"אתן לך אם תדע לקחת" 

 

ידעת לקחת. ואני שלך. 

ואני מצטערת שהפחד נצח שוב. 

אבל הוא לא ינצח אותי תמיד. 

 

נ.ב. 

 

יש מצב גדול ששרפתי את הציפס:(

 

 

 

לפני 8 שנים. 12 בפברואר 2016 בשעה 12:01

 

טוב לי להתמודד לבד 

טוב לי לא לקבל 

טוב לי לא לתת 

טוב לי לא להאמין 

כי אני לא מאמינה 

הכל שקרים. הכל. 

אל תיתן לי יד כשאפול 

אל תאסוף את השברים

אני לא אתן לך

אל תגיד שאכפת לך 

אני לא מאמינה לך 

אל תגיד שאתה אוהב

אי אפשר לאהוב אותי 

 

הולכת לבד. תמיד לבד. טוב לבד. 

אני לבד. אני לבד. אני לבד. 

אני לבד. 

 

לבד. 

 

 

לפני 8 שנים. 11 בפברואר 2016 בשעה 17:25

 

מגיל 14 בערך אני בולמית. 

 

זה התחיל מבחילות בבקרים 

המשיך להקאות רק בבקרים 

ואז להקיא כל הזמן. כל היום. 

יש גם התקפות של אוכל. 

לאכול מלאאא ולשבת ליד האסלה עם האצבע. 

בולמיה זה להכניס את האצבע לגרון 

ופשוט להקיא. 

לא לבד. בעזרת האצבע. 

הקטע שאני מקיאה זה ממש טוב לי.. 

אני יודעת שזה דפוק ופסיכולוגי.

אבל פשוט טוב לי להקיא.. 

אני מרגישה נקיה.. 

זר לא יבין זאת. 

זה טוב לי להקיא. 

ההרגשה של הריקנות הזאת.. 

 

אבל אני מפחדת מהבולמיה. 

 

אני יודעת שזה לא בריא. 

 

בגיל 13 וחצי בערך הייתי 58 קילו. 

כשהתחלתי עם הבולמיה רזיתי 

תוך זמן קצר למשקל 42 קילו. 

42 קילו היה המשקל הכי נמוך שלי. 

היום אני 48. 

אני כן רואה מעוות את הגוף שלי. 

בטן. ידיים. 

למרות שאני בתת מודע יודעת שלא. 

שזה לא נכון. 

אבל.. 

הבולמיה מנצחת.. ואני מפחדת. 

 

יש לי פסיכולוגית. 

 

שיקרתי לה שהפסקתי להקיא. 

כי בפעם האחרונה כשאמרתי לה

שאני עדיין מקיאה היא אמרה שרק

אישפוז במחלקה של הפרעות אכילה יעזור לי. 

ואני לא רוצה אישפוז. אז שיקרתי שהפסקתי.. 

 

ה Ocd שיש לי לא תורם למצב הזה. 

כי ברגע שאני חושבת על להקיא

הקול של העכשיו מופיע ואני מקיאה. 

 

חשבתי שלבד אוכל להתמודד עם הבולמיה.. 

חשבתי שזה בשליטתי. וזה לא. 

פשוט טוב לי להקיא. 

ההרגשה אחרי. הריקנות. 

 

מהבולמיה אני מפחדת.. 

רוצה להתמודד איתה בלי להתאשפז. 

 

היש דבר כזה? 

 

 

 

 

 

 

לפני 8 שנים. 10 בפברואר 2016 בשעה 7:36

 

תשקה אותי בכוח 

תשקה אותי בביטחון שלך 

תשקה אותי בדאגה 

תשקה אותי באכפתיות שלך 

תשקה אותי במיץ שלך 

תשקה אותי בחזק 

תשקה אותי באהבה

תשקה אותי בחוכמה שלך

תשקה אותי כדי שאצמח 

לפרח. 

פרח אדום ושחור. 

תשקה אותי בשקט שלך 

תשקה אותי בתחושות 

תשקה אותי לחיות 

 

תשקה. תשקה. תשקה. 

 

לפני 8 שנים. 9 בפברואר 2016 בשעה 10:29

 

כבר שבועיים אנחנו רוצים לראות סרט. 

שבועיים!! 

איך אפשר לראות סרט עם מישהו 

שנמשכים אליו? 

זה מחרמן אותי.. 

ועוד יותר מדליק זה להיות בקולנוע

עם אותו בן אדם. 

Omg. 

החושך. האווירה הזאת מדליקה אותי 

ואני קופצת כמו פופקורן:-) 

 

 

אז מה.. מתי הולכים לקולנוע 

לעשות סקס עצבני שם? 

לפני 8 שנים. 8 בפברואר 2016 בשעה 11:34

 

מספרים סופרים את הזמן 

האותיות כותבות אותך 

השירים שרים את העצב 

הסיפורים מספרים שקרים 

הסרטים נצפים בחלומות 

כמו אגדות. ורוד. 

 

הבוץ מטביע אותך עמוק 

הגשם מקרר אותך לרעוד

השלג מקפיא את הכל 

השחר עולה עם החושך 

 

הרעמים והברקים מנפצים אותי 

הרעמים והברקים אני.. 

 

רוצה שהאדמה תפתח ותבלע אותי 

רוצה שהשמיים יקרעו לשתיים 

שישתו אותי לשם למעלה לעוף

רוצה ללכת בבוץ להתלכלך 

רוצה ללכת באש ולהשרף 

 

ללכת לאור ולא לחזור לאחור.