שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

My Heart

כל מה שיש לי בלב אני כותבת כדי לשחרר את הכל. זה בשבילי!
אז.. :)
לפני 8 שנים. 23 בפברואר 2016 בשעה 6:24

 

אתמול קיבלתי הודעה 

מהוויז 

"מזל טוב, הוויז שלך כבר לא תינוק" 

מה זה אומר? 

איך הוא לא תינוק? 

לא האכלתי אותו. 

אני אוהבת אותו זרעון קטן

וויז נראה כמו זרע על גלגלים. 

פשוט. 

לכבוד הגדילה של הוויז

הייתי צריכה לשים לו מצב רוח. 

מסכן. 

גם זרעון תינוק וגם מצב רוח. 

לפחות שיעבוד כמו שצריך

ושלא כל הזמן יגיד לי עשי פרסה

עשי פרסה עשי פרסה

הלך לאיבוד הזרעון הזה. 

 

הוא באמת תינוק. 

לפני 8 שנים. 21 בפברואר 2016 בשעה 18:51

 

האוניות מפליגות בים 

המטוס טס בשמים 

המדוזות נידבקות וצורבות

כמו שאתה צרבת אותי 

הסתיו מביא השלכת

הרוח נושבת מעיפה את הכל 

בחורף אפשר לבכות 

הגשם מסתיר את הדמעות 

הקיץ שורף את העור

כמו בעבר.באוגוסט.

על הצוק ישבתי

על השמים הסתכלתי

את זין הוצאת לי מול העיניים

הכוכב הגדול בשמים

היה שם

מביט מרחוק ושותק

מביט ורואה הכל

החבר שמכיל ולא משתף

החבר ששמור את הסוד הגדול

את האדום שבמזח

את הגועל

את המבוכה

את הדמעות

את הפחד

את הלא נודע

 

לא ידעתי את האדום

 

החבר שמכיל בשמיים

מנצנץ ולא מדבר 

מנצנץ ולא מספר

רואה ולא צועק 

 

רצתי בכביש חזרה.. 

האדום שהיה. 

לא ידעתי מה זה.

 

הכוכב הגדול שהאיר את החושך

שמע וראה הכל. 

רק הוא ואני ידענו את הסוד. 

 

 

לפני 8 שנים. 19 בפברואר 2016 בשעה 17:03

 

לתת לדמעות לרדת. 

לקול של הבכי לצאת מימני. 

לבכות לבד בין 4 קירות. 

שאף אחד לא יראה את הדימעה. 

שאף אחד לא יחבק. 

שאף אחד לא יביא לי כתף תומכת.

שלא ארגיש אכפתיות שאני בוכה. 

זה נראה לי רחמים. 

לא אמיתי. 

משחק. 

הצגה. 

דפוק. 

מטומטם.

 

לא יכולה להרגיש חום. 

לא יכולה לקבל חיבוק שאני בוכה. 

צריכה להיות לבד. 

ככה טוב לי. 

ככה זה אמיתי כי אני עם עצמי לבד. 

לא אוהבת את המבט שאני בוכה. 

את המבט שרואים אותי בוכה. 

המבט. 

רחמים. 

המבט. 

לא אמיתי בשבילי.

המבט.

הורג אותי. 

אני רוצה לברוח. לא לראות.

את המבט. 

אני אהיה חזקה תמיד. 

אולי אכאב קצת ליד אבל בלי דמעות. 

אין דמעות שרואים. .

רק בלב הדמעות זולגות

ולא נגמרות. 

בלב. לבד. שם. אני. אמיתי לי. 

 

למה שאני בוכה ליד

אני מרגישה ילדה קטנה וחלשה? 

אסור לבכות ליד 

מותר לבד. 

מותר לתת לקול של הבכי לצאת. 

מותר לבד. 

 

 

 

 

לפני 8 שנים. 18 בפברואר 2016 בשעה 21:30

 

סקסי שלי... לא לקנא!!

אני רוצה את אי-טי כחבר נפש.

למישהו יש את הפון שלו?

 

לפני 8 שנים. 18 בפברואר 2016 בשעה 13:48

לפני 8 שנים. 17 בפברואר 2016 בשעה 16:04

 

תקשור לי את הידיים 

כשתבוא 

תחנוק אותי ותשחרר כשתראה 

את הדמעה

כשתבוא 

תוריד אותי על הברכיים 

תזיין לי את הפה

עד שאקיא

תמשוך בשערי כשאני אחרייך

מובלת

תשכיב אותי על הבטן עם רגליים פסוקות

תקשור אותם לפינות המיטה

תקשור לי שוב את הידיים 

לא מאחורי הגב 

תקשור אותם לפינות המיטה גם

קח את השוט ותצליף

10 פעמים 

תן לי לספור מבכי

לרעוד 

לבכות להשתחרר

תשחרר את החבלים

חבק אותי 

לטף אותי 

חמם 

תרגיע 

נשק אותי 

תשקה אותי ברעל הטוב הזה

 

תזיין אותי באגרסיביות 

חזק חזק 

תשתמש בי 

בכוס שלי 

בתחת שלי 

תגרום לי להשפריץ

מהכאב

 

תן לי את זה בשקט בלי לדבר. 

תן לי להריח. לטעום. לחוש. 

לשמוע את קול הדממה 

שלנו. 

 

 

לפני 8 שנים. 17 בפברואר 2016 בשעה 9:22

איך גבר מתחיל עם אישה פה.. 

אני לא מכלילה כן? 

דוגמאות שלי קרו. 

אז ככה- 

 

יש לי שיער ארוך ואני חזק כמו שמשון.

Omg are you for real? 

 

אני אוהבת חזק

אבל לא כמו שמשון 

מה אתה רוצה? לשבור אותי לגמרי? 

בוא אני אעשה לך צמות:) 

 

אם את ספונטנית וחרמנית 

זה הפון שלי. 

אוקי. תודה. נחמד מצידך לתת לי את הפון שלך. 

כמה דק מתקשרת. 

 

היי בובה אבא שלך גנן? 

לא. אבא שלי מניאק. 

אז מה זה אומר עליי? 

שאני כבר לא פרח? 

 

אני פרח אדום ושחור  

לפני 8 שנים. 17 בפברואר 2016 בשעה 6:20

 

יום אחד הייתי צריכה לקחת רכבת. 

מיהרתי לקנות כרטיס כי ראיתי את הרכבת באופק. 

עשיתי כמה פעולות ביחד. 

קודם כל הייתי עם עקבים. 

איך לא? 

דבר שני חשבתי שתוך כדי ריצה

אצליח להוציא כסף מהארנק.

אני רצה רצה. 

בקיצור.. 

נפלתי. 

אבל איך נפלתי? לא על הטוסיק.

נפלתי מקדימה. 

על הבטן. הידיים שלי פרושות לצדדים. 

הכסף והפון עפו לי. 

הרגליים פסוקות. 

לא ידעתי אם לבכות או לצחוק. 

מה שבטוח ששכבתי שם על הבטן 

חפשתי חור בריצפה כדי להישאב לשם.

חיפשתי מישהו שיצליף בי כעונש. 

רציתי להשאר לשכב על הבטן.

 

פיספסתי את הרכבת חחח  

לפני 8 שנים. 16 בפברואר 2016 בשעה 15:49

 

שהייתי כמעט בת 14 עברתי את האונס הראשון. 

 

אמא גילתה אחרי שנה. 

היא בחרה שאשתוק כי היא אהבה אותו. 

היא נשארה איתו. 

שהאונס המשיך לא ספרתי לאמא. 

לא היה למה. 

 

לאבא סיפרתי שנה לפני שהתלוננתי במשטרה. 

הוא ניתק איתי קשר לשנה. 

כי הוא לא ידע איך להתמודד עם זה. 

 

אבא פגע בי לפני כמה שנים. 

המילים שלו כאבו לי יותר ממכות. 

אבא שלי. 

 

לאמא שלי יש חבר חדש. 

הוא הטריד אותי מינית המון שנים. 

בהודעות. פנים מול פנים. 

עכשיו זה פסק כי Drake שומר עליי. 

אמא יודעת. עדיין איתו. כמו עם החבר הראשון. 

אפשר לומר שקיבלתי את זה. .

שאמא שלי תוותר עליי בשביל אהבה מקולקלת. 

אני בקשר עם אמא.

היא מנסה לפצות אותי בדרכים חומרניים.. 

היא אמרה שהיא משתדלת להיות בשבילי. 

אנחנו כבר לא מדברות על העבר. 

אני לא סלחתי לעצמי. אני עדיין מרגישה את האשמה. 

על אמא שלי אני מרחמת. 

אמרתי לה שסלחתי לה. 

אבל לא.. שיקרתי. 

אמא שלי היתה צריכה להיות אמא שלי. 

היתה צריכה להיות בשבילי כשהייתי צריכה. 

אמא שלי אף פעם לא חיבקה אותי. 

רציתי את אמא שלי. 

אני רוצה את אמא. 

למה קשה לי כל כך בלי אמא שלי? 

האם אני מחכה שהיא תוכיח שהיא אמא שלי? 

האם היא אוהבת אותי? 

מה היא בשבילי. אמא שלי? 

 

אמא שלי. 

 

 

 

לפני 8 שנים. 15 בפברואר 2016 בשעה 19:45

 

ככה אחכה לך, סקסי שלי ♥