שהייתי כמעט בת 14 עברתי את האונס הראשון.
אמא גילתה אחרי שנה.
היא בחרה שאשתוק כי היא אהבה אותו.
היא נשארה איתו.
שהאונס המשיך לא ספרתי לאמא.
לא היה למה.
לאבא סיפרתי שנה לפני שהתלוננתי במשטרה.
הוא ניתק איתי קשר לשנה.
כי הוא לא ידע איך להתמודד עם זה.
אבא פגע בי לפני כמה שנים.
המילים שלו כאבו לי יותר ממכות.
אבא שלי.
לאמא שלי יש חבר חדש.
הוא הטריד אותי מינית המון שנים.
בהודעות. פנים מול פנים.
עכשיו זה פסק כי Drake שומר עליי.
אמא יודעת. עדיין איתו. כמו עם החבר הראשון.
אפשר לומר שקיבלתי את זה. .
שאמא שלי תוותר עליי בשביל אהבה מקולקלת.
אני בקשר עם אמא.
היא מנסה לפצות אותי בדרכים חומרניים..
היא אמרה שהיא משתדלת להיות בשבילי.
אנחנו כבר לא מדברות על העבר.
אני לא סלחתי לעצמי. אני עדיין מרגישה את האשמה.
על אמא שלי אני מרחמת.
אמרתי לה שסלחתי לה.
אבל לא.. שיקרתי.
אמא שלי היתה צריכה להיות אמא שלי.
היתה צריכה להיות בשבילי כשהייתי צריכה.
אמא שלי אף פעם לא חיבקה אותי.
רציתי את אמא שלי.
אני רוצה את אמא.
למה קשה לי כל כך בלי אמא שלי?
האם אני מחכה שהיא תוכיח שהיא אמא שלי?
האם היא אוהבת אותי?
מה היא בשבילי. אמא שלי?
אמא שלי.
