אני רוצה להטמע בך ואני רוצה שתטמעי בי.
אני רוצה לפעמים שתהיי כל מה שארצה עד לתו האחרון.
אני רוצה לפעמים להיות עד הרצון האחרון שלך. אין דבר יותר שלם ונטול ספקות מאשר להתמסר לגמרי לרצונו של אחר.
ככה אלוהים מרגיש.
תקראו לזה לא גברי מדי, תקראו לזה גבר מדי, תקראו לזה לא החלטי, תקראו לזה מתחלף, תקראו לזה משה.
זה הדבר הכי שלם בעיניי. זה הרצף כולו. זה להיות כל קצוות ההתחלה של הנפש שלך. זה ללכת לכל המקומות שהחברה עוצרת עליהם. גם החברה פה.
זה יום טיול. זה טיול שנתי. זה שנת טיול. זה שנת חלום.
בורגנים חושבים שככ שהם יסעו ליותר מקומות בעולם הם יעשירו.
תנו לי כיכר לחם ומים לחץ ואותה ואולי אותו ואת החופש בראשי ששילמתי כל כך הרבה כדי להשיג אותו ואני אגיע למקומות שגם בשנים של מהירויות אור ומסעות בזמן לא יגיעו אליהם.
כי זה ה-BDSM בשבילי.
זאת התאוריה בשבילי.
כי עד היום זה היה רק הדחפים האלימים הפשוטים של צביטות ונשיכות ומליקות.
BDSM בשבילי הוא מפתח וסמל. לא מענין אותי סוג כזה של עור או הצלפה בטכניקה עילית סיבובית כזו. מבחינתי זה בדיוק כמו חיכוך הבשר חסר המשמעות של המיסיונרים. המיסיונרים לבינוניות ומתינות.
BDSM בשבילי הוא מפתח וסמל והתחלה למקומות בהם הכל אפשרי. בהנתן החיבור הנכון.
חופש. כן נו, האוקסימורונים המשומשים על כבילה וחופש.
זה לעלות על רכבת ששנינו נחליט לאן תגיע. לפעמים תוך כדי נסיעה. לפעמים בעיקול חד שכמעט מטיס אותה ממסלולה.
זה כמו לחיות בספר שאתה מתפעם תוך כדי קריאתו. אבל לחיות אותו. תוך מודעות לספר, לכתיבתו, לקוראים, וליכולת לכתוב ולשכתב אותו תוך כדי קריאה.
זה אמת וזה תבונה וזה ספקנות. שהם האלים החדשים בחיי. מי ייתן והם פה כדי להשאר.
בעצם הכל מתחיל מכך שזה לעשות מה שאסור. והיות והאנושות עוד לא הגיעה למקומות של התבונה והחופש וחופש מחשבה אמיתי אזי אילו עוד מקומות שצריך לשבור מחיצות על מנת להגיע אליהם.
ואסור מתחבר אל חסום.
כמו שני בעלי אינטרסים שונים הנשטפים בגל ההמון המהפכני המשרת את שניהם.
כי ילד שאוהב לעשות מה שאסור מחבב את הילד שרוצה לעשות את מה ששונה.
אז נכון, עד עכשיו הכל בתיאוריה. בראש. בדימיון. בחלום. אבל זה בסיס נרחב.
זה משהו לבנות עליו. לעבוד איתו. להתחיל ממנו. זה מערכת חוקים מעולה ממנה אפשר להתחיל לשבור.
קשקשן או אחד שיודע מה שהוא מדבר עליו ועושה מה שהוא מדבר עליו? שוב. מבחנים אמפיריים יגידו.
לפני 15 שנים. 1 בפברואר 2009 בשעה 23:38