ואהבת.

את מבלבלת אותי.
זה כאילו קראת את כל מה שכתבתי אי פעם שאני רוצה.
זה כאילו אני פרנואיד.
ואני רוצה ולא רוצה. וכבר לא יודע מה אני רוצה. ולא יודע אילו הגנות גרומות לזה שאני לא רוצה.
ולא יודע כבר מה אני רוצה לעשות לך ומה אני רוצה שתעשי לי.
ואני יודע שאם יש מישהי שבאמת תעמוד בכל מה שאת אומרת זה את.
ואין לי מושג מאיפה לעזאזל קיבלת את החוכמה הזאת.
ואיך את יודעת להשחיל מילה אחר מילה בול. במקום.
ואיך את יודעת מה אני צריך ומה ירפא אותי.
ואיך אני מתגבר על עצמי כדי לא לפגוע בדבר היחיד שיכול לגרום לך לקום וללכת. בדבר היחיד שיכול לשבור אותך עד הסוף.
ואת רוצה הבטחה ואני לא יכול לתת.
כי אני גם החייה היא.
ואיכשהוא הובטח לנו שנהיה הכל. גם היא.
אבל זאת אשליה של ילד שרוצה הכל ומדחיק את השלכות הנזקים.

ואולי אני קשקשן וגם מזה יצא עוד סיפור סתמי של פול גז בניוטרל.
בגלל זה אני כנראה לא נותן לעצמי להרגיש שאני רוצה. בגלל זה מנותק.
אבל אם פגשתי אי פעם מישהי שמתאימה באופן מדהים שעושה לי לצרוח למה שאני צריך זה עד עכשיו את.
גם אם אני לא בטוח לגמרי בקשר לתמונה ששלחת. מה שבטוח הוא שזה לא סוג הפנים שאני מתאהב בהם.
היי, את אמרת לתת לך הכל 😄

תביני
אכזבה אחרי אכזבה מלמדות אותך מציאות מסויימת. עד לשלב בו אתה מתחיל כבר דברים עם ידיעה שאתה תתאכזב שוב ואז אתה משהו קליל כזה ומעוקר שפועל מתוך אינרציה. מתוך חרמנות. ומתוך הגרעין של הילד שחולם שעוד לא הושמד.

ואני צריך את הסופרלטיבים. ואני יודע שזה יגרום לי לתפוס תחת ולזלזל. ואני יודע שבהינף ציפורן משועשעת תבטלי את התפיסה הישבנית.
אז תני סופרלטיבים יותר מוצלחים. מכפתלך את.

יש עוד בשר. יש עוד אינסוף. ככה זה אצלנו אנשי הניואנסים.
מקווה שזה מספיק בינתיים. על הזין שלי אם זה מספיק בינתיים. 😄
ספי. בינתיים.