לשנוא זה קל.
זה ממכר.
זה טעים. יאמי אפילו.
אבל בפשטות. וכן, אני יודע שזה בנאלי, לשנוא בעיקר הורס.
אני ניגש לכל הדברים בחיי מנקודת פתיחה אנליטית. הרגש הוא חבר הפכפך מבחינתי. למרות שלפעמים יש אינטואיציות שעובדות.
התכלית היא אושר. עד שאמצא תכלית אפילו עוד יותר חזקה.
שנאה היא רגש שלילי שלבטח מוליד פעולות פנימיות המזיקות לגוף. כמו כל רגש שלילי אחר.
כמו כן שנאה מביאה לפעולות שליליות - מה שמביא להרס בעיקר.
ולרצון נקמה של מי שפגעת בו. מה שיוכל להתנקם בך בעתיד. בלי קארמה ומושגים ערפיליים אחרים.
פגעת במישהו - הוא שונא אותך - הוא יפגע בך באופן אקטיבי ו\או ימנע ממך עזרה חומרית ו\או לא חומרית שתזדקק לה שהיה מעניק לך אם המצב ביניכם היה ניטראלי עד טוב.
הכל מנסיון חיים עכשוי טרי 😄
הכל מוביל לחלוקה דיכוטומית אפילו די בנאלית של התחום השלילי והתחום החיובי.
לפעמים הדברים בחיים דווקא עד כדי כך פשוטים.
ואני מנסה.
הרע עדיין נורא מפתה.
צעדים אחורה וקדימה בערבוביה.
אבל מי שלא טעם רישעות לא יודע את טעמה המפתה. בגלל זה הרבה יותר קל לכם צדקנים. 😄
זה כמו להגמל מסיגריות כשלעולם לא נגעת בחרא המסריח והמסרטן הזה.
אולי אני עובד על עצמי ועליכם.
אולי אני מניפולטור ססגוני ומופלא ואסף של מילים ורעיונות.
אבל אני מנסה.
לפני 15 שנים. 8 בספטמבר 2009 בשעה 11:21