מכירים את זה
שאתם רגע לפני השינה, כרסכם מלאה ובא לכם על כמה מילים מכרבלות עם מישהו שלדבר איתו יהיה כמו לשתות גייטורייד קפוא מהמקרר אחרי משחק כדורסל באמצע הקיץ במיאמי?
שזה לא מאמץ, שזה כיף עצל וזורם בנינוחות איטית, קצת משעשעת, קצת מחרמנת, קצת עושה לכם קוועצ' של חמידות ובעיקר עייפה
נעזוב לרגע מי בעולם הזה חכם יותר ממי בין כל המילארדים האלה
סתם החיבור הישיר ביותר שלך
ההתאמה שלך
משהו שמרגיש שכבר לא צריך לחפש
מישהו שסוף סוף לא תצטרך לתרגם לו את ההוויה שלך. ושום דבר לא יאבד בתרגום
אם תהיה לי אהובה אני אקרא לה ישועה
מענין אם באמת אוטוסוגסטיה עובדת
אם לומר לעצמך אני מוכן לאהבה באמת יזיז משהו לכיוון הנכון
ואם לא או אם זה לא מספיק מה מזיז הרים רגשיים
ואם רק חוויות רגשיות חיוביות עצומות תזזנה הרים רגשיים
מה יזיז את ההר שחוסם את אורה של היכולת לאהוב?
ואולי יש אנשים שכל כך נהנים להתחבט בשאלות האלה שאין בהם דרייב אמיתי לעשות את הצעד כדי לאהוב
לע. זה ביקורתי פולני מדי לשייך את זה רק לזה
אני חייב לשחרר את זה:
ואם בכל זאת יתמזל מזלי ואחווה פתאום כמה עשורים של אושר - מה אז?
מה המשמעות של זה במותי?
אני אולי תקוע על שאלות קיומיות פשוטות שמציקות עוד מגיל 8 אבל לא מצאתי להן תשובה עד עתה
ולא, לא רוצה את הקיום הבנאלי של הפשוטים, הקיימים, הלא מהרהרים והכביכול מאושרים
לא רוצה להתחלף
בא לי זיקוקים במוח גם לא לבד
לא רק לאונן גם לקיים יחסים
החלפת מיצי סינפסות
טיפוס הרים משותף
פעם אני תוקע את היתד במקום גבוה יותר ומושך אותך אלי
ופעם את
כל הדברים ממצים את עצמם מלבד לחשוב
המשאבים כמעט בלתי נדלים בין אוזן לאוזן
אני כמעט כל דבר מענין אותי אני
אני מופע אלתורים של תובנות
זרקו לי נושא
אני האדיר מילר של המסקנות למרחקים ארוכים
ולפעמים אני נגעל מהמטאפורות של עצמי
במסיבת סיום של כיתה ו'
שתיים מהמקובלות עשו קטע של קוראת בכדור בדולח
הן ראו שאני אהיה חבר כנסת
אני עדיין נעלב מהפירגון המועט
זה נראה שאני מאוד אנליטי ואני אכן מאוד אנליטי
אבל אני כותב מתוך ייחול להרגיש משהו
לפתוח איזה חור איזה צוהר
לגרד קרום מיותר ולתת למשהו להתפרץ
להרגיש רגע חזק ומיוחד
לגעת באיזשוה יופי
הלכתי לאונן
לפני 15 שנים. 8 בספטמבר 2009 בשעה 21:25