בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ואהבת.

מיזוגניה אהובתי (הוצא לפרישה) :)

שגר ושכח

שחור ופתור

״ייתכן שהפשע הנורא ביותר שאנו מבצעים איש לרעהו, הוא אותה הצגה יומית של שפיות״. יו פראתר

“We are all searching for someone whose demons play well with ours”
with that said, לא מחפש רק לשחק עם שדים, אנחנו לא רק הפצעים שמרכיבים אותנו. המטרה העילאית הייתה ות מיד תשאר אהבה. מולה הכל מחוויר ועבורה (כמעט) הכל יוקרב.


זה לא רקוב זה דבש

גרפומניה להמוני


Only the mediocre are always at their best.” — Jean Giraudoux"

"באוננות כמו באוננות - אין דבר כזה שאין דבר כזה" (אני)

את הדברים הכי טובים שלי אני כותב מייד אחרי השינה

זה לא אני, זה אתן

חפש הקסם ורדפהו

סופר סתם
לפני 14 שנים. 6 בדצמבר 2009 בשעה 3:13

אולי כזרם תת הכרתי המתחבר לספר המעולה שאני קורא עכשיו. אולי מהבשלה בלתי מודעת של התקופה האחרונה אני מתחיל להבין עד כמה החרדה התמידית היא צעיף תמידי הנלבש מעל עיניי.

אני מבין שאין לי באמת ממה לפחד. שאני בעצם חופשי לחלוטין. בריא ויכול. השלשלאות היחידות הן החרדה, הפקפוק העצמי, היאוש.

כל כך הרבה אלמנטים שרירותיים בונים את הבחירות הכי קטנות שלי. וכל פעם שאני מבין יותר ומשהו משתחרר כאילו עברתי עוד ניתוח לייזר באישון. והנשימה חופשיה ועמוקה יותר.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י