חולצה באה מחולצה - יכול להיות שזאת הפעם הראשונה שהגשמתי את אחד מכל הרעיונות הגדולים ומבריקים שצצים לי כל הזמן בראש - כל הצחוק, האהבה הגל החיובי שזרם לעברי עשה לי טוב - לא יודע איך להכיל את זה למרות שתמיד כל כך רוצה לפני - בראש - ההערה היחידה שממש חדרה ואני זוכר יכולה להתפרש כשלילית ומנסה להוריד ומקינאה - גיל סימפסון
הייתי צריך להתהלך בקצה הכיתה כמעט כל השיעור כדי להרגיע את עצמי
רעדתי גם תוך כדי
ס'באסה שצילום הוידאו כנראה התפשך - לא נורא - לוקח מזה מה שאפשר ללמוד מההתפשלות
אני מבין שהאגו שלי נכנס עדיין מאוד חזק לקטע של העזרה לאנשים. שזאת באמת הכנעת תודעה. שאנשים שאני מרגיש מאוים אינטלקטואלית על ידם זה מעורר בי עוד תוקפנות וחשש ואני מנסה להכניע אותם עוד יותר. אבל לפחות יש בי את הכנות להכיר בזה גם אם זה לא נעים לשמוע מעצמך.
זה הכל ענין של כמה אתה בטוח בעצמך באמת מבפנים ולא זקוק לתדלוק קונססיסטנטי מסיטואציות חיצוניות.
בסוף היום השתרר בי שקט יפה ראוי לציון. כזה שנותן לך לחזור לסנטר ההגיוני והבטוח שרואה הכי בצלילות.
אני רוצה להיות שם יותר.
המכינה הזאת היא משהו שלא עברתי מעולם.
היא תיקון לתיכון, לצבא לחצי סמסטר בבן גוריון, לכלל החיים.
אני רוצה לשחזר את החוויה במסגרות אחרות בהן אהיה. אני אשחזר.
אני רוצה להיות "אסף החיובי".
לפני 13 שנים. 14 באוגוסט 2010 בשעה 5:33