בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ואהבת.

מיזוגניה אהובתי (הוצא לפרישה) :)

שגר ושכח

שחור ופתור

״ייתכן שהפשע הנורא ביותר שאנו מבצעים איש לרעהו, הוא אותה הצגה יומית של שפיות״. יו פראתר

“We are all searching for someone whose demons play well with ours”
with that said, לא מחפש רק לשחק עם שדים, אנחנו לא רק הפצעים שמרכיבים אותנו. המטרה העילאית הייתה ות מיד תשאר אהבה. מולה הכל מחוויר ועבורה (כמעט) הכל יוקרב.


זה לא רקוב זה דבש

גרפומניה להמוני


Only the mediocre are always at their best.” — Jean Giraudoux"

"באוננות כמו באוננות - אין דבר כזה שאין דבר כזה" (אני)

את הדברים הכי טובים שלי אני כותב מייד אחרי השינה

זה לא אני, זה אתן

חפש הקסם ורדפהו

סופר סתם

1

לפני 13 שנים. 26 בנובמבר 2010 בשעה 5:46

סופרים הם התיירים התמידיים של העולם. הם מבצעים שירות בשביל המסה הממהרת תמידית משום מה. הם ממפים כל פרט ופרט שלרוב אין זמן להסתכל עליו.

משוררים הם התיירים של המרחב הפנימי.

Mary Jane - אהבתי.
גם את השפחה הנוצרייה, אגב.
לפני 13 שנים
a מק - יש לך טעם טוב
לפני 13 שנים
creamy - בקשר למשפט הראשון, סארטר כתב שאדם יכול לספר או לחיות.

והמשפט השני שלך גמר אותי :))) }{
אבל... אולי דיירים ולא רק תיירים?...
לפני 13 שנים
a מק - הם תיירים שבאים להשתכן במקום מסוים ולהכיר אותו על בוריו.

בגלל שהם נפשות כה חקרניות מטבען הם בודקים כל כך הרבה סוגי רגשות ומצבים פנימיים שהם לא יכולים ממש לגור יותר מדי זמן באותו רגש בדיוק.

זה גם בגלל החקירה שלהם שגורמת לנושא הנחקר עצמו להתפתח, לגדול ולהשתנות.

כפרה עלי ועל האנליטיות הרגישה שלי.
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י