שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

מיומנה של Angel

כי אין לי מצב רוח לשולטים בשקל.
לפני שנתיים. יום רביעי, 28 בפברואר 2024 בשעה 17:40

אני מקבלת טלפון.

הקטן שלי היה חולה היום - לא הלכתי לחוג שלי.

 

איפה את?

בבית, במיטה, מתנצלת שלא באתי היום.

היית חסרה, כולן חיכו לך, האנרגיות שלך.

נעצבתי.

 

טוב, אנחנו באות אליך, מה הכתובת.

תקשיבי, אתן לא צריכות, אני יודעת העגבניות אצלך אני אקח אותן מחר, לא ביג דיל.

 

טוב אז שומעת,

כולן הכינו לך פה מתנות, עוגה, עוגיות ובלונים ליום הולדת ולא באת!!!

היום הולדת שלי הייתה אתמול.

אמלה, ריגשתן אותי.

 

עומדת בכניסה לבניין ובוכה כמו ילדה קטנה 

הגשימו לי חלום - חשבו עליי ואכפת להן ממני.

 

מרגשות שאתן.

אוהבת.

אני.

 

*מעניין אם אי פעם תדעו כמה שזה היה משמעותי עבורי*

לפני שנתיים. יום שלישי, 27 בפברואר 2024 בשעה 7:22

היום יום הולדת!

יום הולדת שמח!

 

לי לי לי !!

 

אני מתלבטת.

האם כדאי לי לצאת הערב לרקוד כדי לחגוג לעצמי עם עצמי נוסף על יום חמישי או להישאר רק עם חמישי?

לפני שנתיים. יום שישי, 23 בפברואר 2024 בשעה 7:34

היו היה איש.

האיש היה אטום.

הנכם בטח תוהים, מה זה אטום?

יש שיאמרו - נרקסיסט מחופש.

 

הוא התייעץ, ביקר, שפט והחליט את שלל החלטות החיים רק עם עצמו.

הוא עבד עם עצמו, בעצמו וגם על עצמו לא אחת.

הוא לא ראה את הסביבה, גם לא במראה.

 

הוא שיקר סילף ועיוות את המציאות שתתאים לטעמו ושלל ההבטים של עצמו.

אחרי הכל, מי עוד חשוב מלבדו?

 

לפעמים אני תוהה,

האם גם אני נוהגת כאיש האטום? האם גם אני רוצה לעיתים לחשוב ולראות רק את עצמי?

אני חושבת שאני מתייעצת מקשיבה

משתפת בלבטים ובהחלטות שלי

פתוחה בראש לרעיונות והצעות ייעול.

 

אבל מה קורה כשהחלטות של אדם אחד משפיעות על אדם אחר?

 

נקודות יום שישי למחשבה.

-Angel-

לפני שנתיים. יום שני, 19 בפברואר 2024 בשעה 14:52

עוד שבוע בדיוק אני אחגוג 35.

אני תוהה אם אהיה חולה גמורה כמו ברגע זה.

 

מרגישה בתוך לולאה

הלוך - חזור

הלוך - חזור

מחר אלך לרופא.

מקווה שיהיה בסדר.

לפני שנתיים. יום שלישי, 13 בפברואר 2024 בשעה 1:52

איזה מוזר זה לקום בבוקר

ופתאום הדמעות זולגות מעצמן.

 

אני מניחה שאני פשוט מרגישה מוצפת.

מרגישה לבד גם כשאני מוקפת באנשים.

 

אורות

מהבהבים.

 

 

אני

-Angel-

לפני שנתיים. יום שישי, 9 בפברואר 2024 בשעה 15:08

זו השאלה.

 

אני עוברת הרבה שינויים ותהפוכות.

שאלו אותי למה אני לא כותבת יותר.

 

מחקתי את הפרופיל.

אני מניחה שאני בתהליך החלמה כלשהו.

 

אני יודעת מה אני מאחלת לעצמי,

לא יודעת אם הבשלתי לכתוב על זה

בוודאות לא הבשלתי לקבל את זה.

 

אז מה אעשה?

אמתין.

 

 

שאבשיל.

לפני שנתיים. יום חמישי, 8 בפברואר 2024 בשעה 11:15

מה הם היו מספרים?

אילו דברים הם ספגו, שמעו וראו?

 

אני מותשת.

שעתיים שינה.

מחפשת את המיטה שלי.

 

לפני שנתיים. יום רביעי, 7 בפברואר 2024 בשעה 18:06

היה לי חתיכת יום.

הכל התחיל עקום ומשובש.

יצא שהפסדתי את השיעור האהוב עליי.

הגוף שלי כואב

הנפש שלי עייפה

עד שהרגשתי שמצאתי פיסת שלווה -

היא ברחה רחוק ממני.

אני לא הטיפוס שירוץ אחריה להשיג אותה.

אני יותר מדי גאוותנית בשביל זה.

גם אם ידגדג לי באצבעות,

גם אם הגוף יכאב

גם אם אתפרק לחתיכות

גם אם אדרש לדמם למוות....

 

למה?

כי כזו אני,  עקשנית לא מתפשרת.

בעיקר כאובה.

 

*רות סוף*

-Angel-

 

לפני שנתיים. יום רביעי, 7 בפברואר 2024 בשעה 15:21

לפני 3 שנים. יום חמישי, 28 בדצמבר 2023 בשעה 16:19

מי שמכיר אותי

יודע כמה שאני אוהבת לרקוד.

כמה זה חשוב לי, משמח אותי וממלא אותי באנרגיות.

 

מאז שחזרתי, 

אחרי חודשיים שלא הייתי, כל הטלטלות שעברתי

מסתבר שזה משפיע לא רק רגשית 

גם פיזית.

 

כל השבוע חיכיתי להיום, יום חמישי.

ללכת לרקוד, להנות, לבלות 

לעשות משהו שאני טובה בו ואוהבת כל כך.

 

אבל האורתופד קבע - גב תפוס.

אני יודעת שללכת היום בכוח - יחמיר את העתיד שלי ואת המצב.

אני גם אהנה פחות וזה יהיה אתגר אחד יותר מדי.

כבר חברים שאלו אותי למה נעלמתי מהמסיבות וכל כך רציתי לחזור.

אני מאוד צריכה את זה בתקופה המאתגרת הזו שלי.

אז אני בבית, יושבת באמבטיה חמה.

 

בוכה עם עצמי על זה שלא הלכתי,

למרות שאני יודעת שעשיתי נכון.

 

עד כאן אני

רות סוף