מיומנה של Angel

אני פשוט צריכה חיבוק.

1. בא לי את ההתרגשות של לפני שאני פוגשת אותך וכל הגוף שלי רוטט כשאני מתארגנת ומתנקה ומסתדרת לכבודך.

2. בא לי סקס טוב עם חיבור עמוק, כזה שמצריך קצת חמצן ורגע לרגע לנשום עמוק ולהנות מהגמירות העמוקות ולרחף לכמה רגעים בחלל של אושר עם חיבוק עוטף.

3. בא לי שתדע שאפילו שהקשר בינינו לא שוויוני כי אני שייכת לך, אתה שם אותי בפרונט שלך - המלכה שלך והזונת צמרת שלך שאתה עונד עליך והולך ברחובות עם מגפון וצועק "תסתלקו האישה החזקה המדהימה היפה החכמה והנחשקת הזו היא רק שלי ואני לא נותן אותה לאף אחד אלא אם ממש תתחננו וגם אז לא מבטיח לכם שאתן פיסה מהעקב שלה".

4. בא לי שתשלוט על הצבע לק שלי, על איך שאני מתלבשת, שתתמוך בי ברגעים שהחיים זורקים עליי, שתגלה אכפתיות, שתראה לי כל בוקר שאני חשובה משמעותית ושתמיד תעשה כל מה שאתה יכול לשמור להגן עליי ואפילו להילחם בעולם כולו כדי שאשאר שלך, שתראה את הערך שלי ושתגיד לי שאתה רואה את הערך שלי.

5. בא לי שתרים לי כמו שאני מרימה לך, שתחרמן אותי, שתדובב אותי, שתפתח אותי.

6. בא לי את כל הזוויות, בא לי שינויים, בא לי יד חונקת על הצוואר כשאני מנסה לגנוח מתחננת לאוויר.

7. בא לי תשומת לב שמגיעה ממקום מתעניין שמראה על חשיבות.

8. בא לי להסתכל עליך מלמטה, בא לי משימות, שתעקוב אחרי ביצוע, שתציב מטרות ויעדים, שתהיה לך תוכנית, שתחזר אחריי כי אני שווה את זה.

9. בא לי לאונן עליך ועל תמונות שלך ועל המפגשים שלנו כל לילה לפני השינה כי אתה מושא התשוקות שלי ואני רוצה להיות מושא התשוקות שלך.

10. בא לי שתשלים אותי ואז אפרוש כנפיים ועוף איתך לחלל.

פשוט בא לי.

*Angel*

יש לי כאב גרון :(

החיים שלי הובילו אותי בדרכים מפותלות.

אני הרבה עובדת על עצמי לאחרונה, מהרהרת,

בעיקר כותבת כי החלטתי לעשות שינויים גדולים בחיי.

הכתיבה העצמית הובילה אותי חזרה לתקופה שהייתי ילדה קטנה, בת 17 ליתר דיוק, ישירות לאחד האקסים שלי שהותיר בי חותם שנשאר לאורך זמן.

הקשר האחרון שלי מאוד הזכיר לי אותו ואני מניחה שזו הסיבה שזה צף בי אחרי כל השנים האלו. 

לאחר הרבה כתיבה ביני לביני במחברת,

הגעתי לכמה מסקנות שאשתף אתכם וכשאשרוף את הדפים שכתבתי כחלק מהליך הניקיון, אשמיד גם את הפוסט הזה.

"בעבר עם **** אני נתתי את עצמי, נפשית, רגשית ופיזית והייתי מושקעת כל כולי בו. חשבתי את כל הצדדים שלי, את המקומות העמוקים והרגישים ביותר ובסוף כשהוא הלך הרגשתי שנשארתי עם חור עצום בתוכי שחשבתי שלעולם לא יתמלא. כל כך רציתי אותו בחזרה (את עצמי)

שגם כשכבר יכולתי, 

לא נתתי לעצמי את האפשרות למלא או להחליף או לשחרר ובמקום קברתי את עצמי יחד עם כל הרגשות והתחושות כי הרגשתי חלשה מכדי להתמודד עם הכאב העמוק הזה.

אז היום אני מסתכלת ואומרת לעצמי:

1. הוא לא היה ראוי לך.

2. הוא שיקר לך.

3. הוא פגע בך.

4. את מעריכה את עצמך ויודעת שמגיע לך רק טוב.

5. תודה לו שהיה בחיי והראה לי שאני יכולה להיות חזקה יותר משאי פעם דמיינתי.

6. אני הבן אדם הכי חשוב בחיים שלי וזה בסדר אם אני בוחרת לשים יחד איתי על אוצה משבצת אדם נוסף.

7. אני מכבדת ומעריכה את עצמי.

8. אני יכולה לאפשר לעצמי לאהוב חזק ועמוק ולשרוד גם אם זה לא מתאים. 

אז תודה על השיעור הקשה, למדתי התחזקתי ושחררתי. 

שבת של שמחה בלב ואהבה לכולם

סיפור מעשיות 

זה היה יום ככל הימים, אפילו לא זוכרת את השעה מרוב התרגשות וציפייה.

הוא הכין אותי מראש לזה,

הוא היה מדבר איתי המון מסביר, מרחיב ומפרט.

איך הוא עומד לקחת כל חור אצלי בזה אחר זה, לסמן אותי, להפוך אותי לשלו עם מרקר בוהק שאף אחד לא יחשוב בכלל להתקרב ולקחת את מה שהוא מעוניין לשייך אליו.

הוא אפילו לא היה צריך להגיד, זה התחיל לקרות מעצמו, ככל שהתקרבתי אליו יותר, ככה רציתי אותו יותר, כל צד שחשפתי הדליק לי תאים רדומים בראש ורטיבויות שלא ידעתי שהכוס שלי מייצר כתגובה.

הוא חילק הוראות:

כשניפגש את לובשת את המעיל החום עם חזיה וחוטיני שאני בוחר לך לפני. כמובן שהוא יבחר שני פריטים חדשים שיהיו ייחודיים לו.

הוא דיבר איתי על הכל, אז כבר היה תיאום ציפיות לגביי גבולות גזרה, איך וכמה מותר, מתי ואיך הוא מקנא ואחד הדברים שהוא הכי אוהב זה כשהוא מטריף לי את הצורה עד שאני חייבת לאונן לפני שאני מתפרצת והוא מחרמן אותי תוך כדי בתיאורים של איך הוא לוקח אותי וכמה הוא לוקח אותי ואיך אני משפיעה לו על הגוף, על הזין ועל הראש. את החמימות הזו שמתפרצת אצלו והוא אומר לי תאונני בשבילי, תחשבי עליי ואני בכלל בספרה אחרת כולי אש ואז הוא אומר לי עכשיו את מקליטה לי אותך גומרת את לא גומרת בלי זה או שיהיו השלכות ואני שמתחילה להרגיש את עצמי מגיעה לשיא שלי, מתמלאת בושה וחרמנות נוספת של איך לעזאזל אני עושה לו את זה עם כל הקולות והרעשים ואז זה פשוט יוצא ממני וחזק כפליים רק מעצם המחשבה שאני עושה את זה עכשיו עבורו ותכף הוא יקשיב לי ויתחרמן ממני, זו חתיכת מתנה מצידו ואני יודעת להעריך.

חזרה למציאות, אני מתכוננת לפגישה.

הלב שלי דופק, מבקש לצאת ולעזוב את החזה שלי, 

אני שמה את החזיה שהוא ביקש, את החוטיני, את המעיל שבקושי מכסה משהו, מכפתרת וסוגרת.

אפילו את הנעלי עקב היה חשוב לו לבחור. הוא גם ביקש שאתאפר כי הוא אוהב לראות איך זה נמרח ומתערבב כסימן לסשן טוב ואני רציתי לעשות לו נעים וטוב.

הגעתי למקום שהוא בחר מראש, לבושה בבגדים שהוא בחר מראש, בידיעה מוחלטת שמה שהולך להיות זה ש"אני אזיין אשתמש בך ואשבור לך את כל הצורה, את כל החורים ואקרע את המיינד שלך לגזרים" שזה הפחיד אותי וחרמן לי את הצורה בו זמנית בבלילה אחת גדולה של תחושות חרמנות התרגשות ופחד.

שיט, הרטבתי כבר את החוטיני שלי,אני חושבת לעצמי. הוא רטוב והוא ישים לב לזה בדוק, זה לא יספיק להתייבש עד אז וכבר הגעתי. טוב נו, נדפקתי, זה מה יש.

אני מגיעה, הוא כבר שם.

אני מתחילה לפתוח את הדלת בספק חשש ספק התרגשות וחוטיני ספוג בנוזלים מהכוס החלק שלי.

המפתח מסתובב, הדלת נפתחת ומולי עומד גבר גבוה, חזק וכתפיים רחבות בדיוק כמו שאני אוהבת והוא מסתכל ישר עליי.

באוטומט שלי, אני נחנקת, קופאת במקום, מריצה מחשבות בראש של, מה לעשות עכשיו.

אבל זה היופי,

לא הייתי צריכה לעשות כלום כי הוא מרגיש וקולט אותי ואת המבוכה שלי עם עצמי והחנק והוא ניגש אליי בשיא הביטחון, מתחיל לחבק ולנשק אותי בנשיקות שהופכות לנשיכות מושכות וסקסיות של שפה בשפה תוך שהוא עוטף אותי נותן לי את התחושה הכי בטוחה וכיפית בעולם ואז במעבר חד (כמו שאני תמידדד אוהבת)

אתה תופס אותי בשיער, 

זורק אותי על הרצפה ומורה

תתחילי לחבק ולנשק את דרכך למעלה.

אסור לך לגעת בלי לבקש רשות.

אני מתחילה לטפס, ספק חוששת ספק מטפטפת בחוטיני שגם ככה היה כבר ספוג לפני שנכנסתי ואחרי המעבר החד הזה אני כבר חרמנית ברמות אחרות צריכה זין דחוף כדי להרגיע קצת, אבל לא, אני לא שם הוא אמר לנשק עכשיו. 

אז זנחתי את המחשבות בתוך עצמי והתחלתי לנשק את דרכי למעלה, הגעתי עם האף בג'ינס שלו לחיבור בין הרגליים שלו, איפה שהביצים מתחברות לאיבר הגדול העבה והמרשים שלי והלכתי לאיבוד במחשבות.

שיואו, איך הזין שלו עומד עכשיו, זה לכבודי או שהוא בא חרמן, מעניין איך זה ירגיש כשהוא יתחיל לזיין אותי, אני יאהב את זה הרבה או קצת, הוא יהיה סקס טוב ומספק או שאסבול קצת בדרך, יכאב לי אן שאני רק אהנה, אני אצליח להכיל הכל או שארגיש סתמית, אני אצרח? אגנח? כמה חזק זה יהיה? בעודי חושבת, שוב נקטע לי קו המחשבה כי הגעתי לזין העומד שלו ואני רוצה לפתוח.

 אבל שיט צריך לבקש ואני חרא בלבקש כי אני רגילה לקחת בלי רשות.

אני יודעת שהוא מסתכל עליי ומחכה אז בקול חרישי אני שואלת, "אפשר?" הוא אומר לי מה, לא שמעתי אותך, מה אמרת? אני מרימה את הקול קצת ושואלת "אפשר בבקשה?" הוא אומר לי לא, תדברי, אפשר מה? אני רוצה לשמוע אותך מבקשת כמו שצריך.

"אפשר בבקשה למץפתוח לך את המכנס ולמצוץ לך את הזין? אני ממש רוצה" כאן הצלחתי להפתיע את עצמי כי אני לא רגילה לדבר כך.

שוב המחשבות שלי נקטעות על ידו: "כן. תפתחי ותראי לי איך את מוצצת לי את הזין חזק וטוב כמו שרק את יודעת" אני מרגישה את הכוס החלק שלי מתחיל לפזר את הרטיבות והחום שלו לעבר הירכיים שלי, תוהה עם עצמי אם יש שם נזילה והכל תוך כדי שאני פותחת את הג'ינס שלו ומתחילה למצוץ בתאווה ותשוקה שתראה לו כמה הוא מחרמן לי את הצורה וכמה אני משתוקקת להיות טובה עבורו, שיתגאה בגורה שלו.

שוב המחשבות שלי נקטעות כשהוא עוצר אותי באמצע, מרים אותי מהשיער ובתנופה מהירה זורק אותי אחורה על המיטה שקופצת גם היא מההלם של מה קורה כאן.

הוא מטפס מעליי ואומר לי "את היית ילדה טובה ובאת בדיוק כמו שביקשתי ממך וגן ביקשת רשות עכשיו מאוד יפה ועל זה מגיע לך פרס.

המחשבות שלי עדיין לא הספיקו לעכל את המילים שלו כשהרגשתי את האצבעות שלו חולפות על פני המעיל מסיטות את החוטיני הצידה בזריזות מופתעת וכבר חוקרות בתוכי את הגוף שלי בקצב מתגבר שמתחיל להפיק ממני קולות גניחה מעוררי קנאה שהופכות לצרחות כשהעיניים שלי מתגלגלות בחורים שלהן ואני בכלל רוצה להגיד לו שזה מהר לי מדי ואני בחיים לא אגמור ככה אבל כל כך נעים לי שאני פשוט משתחררת ומתמסרת כשאני פתאום שומעת את המילים "ילדה טובה שלי" ואני לא מבינה בכלל על מה הוא מדבר ומה קרה ואז אני מזיזה את הראש ורואה שלולית ונהיית סופר נבוכה שוקעת שוב במחשבות של עצמי, מה, השפרצתי, איך זה קרה, מה מאצבעות? ברצינות?

שוב קו המחשבה שלי נקטע ומסתבר שההשפרצה עשתה לי סחרחורת ותוך כדי זה אני קולטת שהראש שלי כבר במצב אחר בקצה המיטה והוא מזיין לי את הפה בגרון הכי עמוק שהיה לי עד היום ומרוב הסחרחורת של הגמירה אני אפילו לא מרגישה שום רפלקס ואני נהנית ונמצאת בzone שלי שהוא עולם אחר ורק חושבת לעצמי תמצצי לו טוב חזק ועמוק שידע כמה את מוקירה ומעריכה את הפרס שהוא הרגע נתן לך.

הוא מזיין לי את הפה עד שהוא גומר ואני בולעת הכל ישר פנימה ונזרקת במבט מרוצה ועייף.

הוא מסתכל עליי ואומר לי, הלו, עדיין לא סיימתי איתך. זה שגמרתי עכשיו זו רק ההתחלה, עדיין לא זיינתי לך את הכוס או את התחת ואני לא משאיר חורים לא מטופלים כמו שצריך, אני אוהב לבקר בכל המקומות, אז יש לך עוד הרבה עבודה לפנייך.

חוץ מזה, יש לך חוב של 10 ספקים אצלי וגמרת רק פעם אחת, מה את חושבת, באת לעבוד פה, זה לא פיקניק,  את משתוקקת להיות הזונה שלי, לא?

אפילו עדיין לא סימנתי אותך ואני בן אדם שעומד במילה שלי.

לא סתם ביקשתי ממך לפנות 3 שעות מראש היום,  אני מתכוון לנצל בחכמה כל שניה אחת מהשניות ולהשאיר אותך מספוקת וחרמנות לעוד.

את תראי שככל שנכיר יותר כך את תהיי חרמנית יותר, מכורה יותר ורעבה אליי יותר.

עכשיו תסתובבי על הבטן ותבליטי את התחת למעלה, אמרת שאת משתוקקת שאזיין אותך, אז אני בא ואת תצרחי ואני אצבוט לך את בפטמות ואת לך את הפנים שאני חייב לך עם החגורה שלי.

Make me proud. 

ואני כבר מזמן הלכתי לאיבוד במחשבות לי עם עצמי אפישהו כשהוא התחיל לדבר, חושבת על המגע הקסום שלי והאצבעות האלה שבא לי ללקק, על כל מה שאני יודעת שאני יכולה להעניק לו ועל רמת הכבוד וההערכה שהוא נותן לי ומתמלאת גאווה מרחפת לי בחלל.

עד כאן הסיפור הגס הראשון מבית angel 

To be continued 

***

הסיפור מוקדש לאיש שרואה אותי

מרגש אותי ומחרמן לי את הצורה

***

מי שמכיר אותי יודע שתקופה ארוכה שלא היו לי פנטזיות.

אולי זה כי מימשתי את כל מה שרציתי לעשות והגעתי למקום שבו הפנמתי מי אני מה אני, איך טוב לי ואיך פחות.

ידעתי בדיוק מה אני מאחלת לעצמי ואיך אני רוצה לקבל את זה, איך להרגיש את זה.

אבל.

לא ידעתי לתמלל את זה למילים, לא סמכתי על עצמי מספיק והייתי צריכה המון לבדוק לבחון ולחקור כי פשוט סוג של התביישתי - מעצמי בעצמי.

לאחרונה אני עובדת המון על עצמי,

על מה אני רוצה, מה אני צריכה, על לתמלל את זה.

הייתי אומרת שאני נלחמת בעצמי, אבל יש לי מספיק מלחמות על הראש כרגע. אני פשוט לומדת לקבל ולהכיל את עצמי.

זכיתי - בעצמי מחדש.

לומדת להוקיר תודה, להגיד בוקר טוב, קודם כל לעצמי ואז לחייך אל הסביבה שלי.

אני מפנטזת שוב,

מפנטזת עם עצמי על מה שאני רוצה שיהיה לי,

על איך אני רואה את זה ואיך לעזאזל אני הופכת את זה למילים.

אני מרחיקה מעצמי מחשבות ואנשים שמעוררים בי תחושות שליליות ואני גם לומדת להגיד להם שזה פשוט לא מתאים, לא בשבילם, בשבילי.

אני לומדת איך זה מרגיש - כשאני הפנטזיה של עצמי.

כי אם אני לא אמלא את עצמי בעצמי, איך אוכל למלא מישהו אחר?

אני בטוחה שאני אעשה מישהו גבר בר מזל והוא יזכה בי, אבל אחרי, שאני אזכה בעצמי.

מצרפת שיר מלא משמעות שריגש אותי בזמן שכתבתי את הפוסט הזה.

להיות שייכת זו זכות.

זה כוח מתפרץ בלתי ניתן לעצירה.

זה הגב החזק של האישה החזקה שאני.

אני מרגישה התרגשות עצומה.

מרגישה עוצמתית, מרגישה אישה,

מרגישה מלוכלכת וסוטה.

מרגישה שהעצם בלשון שלי משתחררת ואני הופכת וורבלית בצורה בלתי רגילה.

מרגישה צורך לכתוב לו על כל הדרכים שבהן הייתי רוצה שהוא יקרע אותי, איפה איך מתי, הזוויות.

מרגישה איך תאים שחשבתי שמתו אצלי מתעוררים לחיים מעצם הנוכחות שלו, מרגישה חרמנית 100% מהזמן, מרגישה צורך לספר לו על זה.

מרגישה צורך לאונן, צורך לשתף אותו בחרמנות שלי, בחיים שלי, ברצונות ובתשוקות שלי, פשוט בהכל, עמוק וחשוף.

מבחינתי להיות שייכת זה כל הדברים האלו,

זה להרגיש בנוח להראות חולשה כמו גם להרגיש בנוח להיות חזקה וטורפת.

זה כשאני אומרת - אני אקרע אותך, הוא צוחק לי בפנים וזה רק מזמין אותי לאתגר של איך אני עושה את זה כשאני מתה שהוא יזיין לי את הצורה בכל החורים, יפרק וירכיב מחדש.

זה לקח. אחריות על הסיפוק שלי, לגרום לי להסתובב חרמנית נוטפת עם חיוך מטומטם על הפרצוף כל היום בידיעה שאני המכסה לסיר החרמן שהוא.

זה ההשתוקקות לשמוע אותו אומר "מעכשיו את שלי"

הלקיחת אחריות הזו, הרכושנות, להיות האוצר שלו שאף אחד לא יעז לגעת או להתקרב כי הוא יורה חיצים.

זה הסקסיות המחרמנת בזה שהוא יעקוב אחריי, אחרי מה שאני עושה או כותבת, האכפתיות, תשומת הלב לפרטים הקטנים. מחרמן.

אח, כל כך סקסי ומחרמן.

אז מתי אתה בא לשייך אותי?

#מחכהבסבלנות#

אם אני זונה 

תשלם לי בתשומת לב

ולפחות תעשה ממני זונת צמרת

אם אני רכוש

אז שאהיה הרכוש הכי יקר לך

זה שאתה שומר עליו מכל משמר

תאמין בי,

תדחוף אותי להיות הגרסא הכי טובה שלי,

בלי מילים, במעשים.

אני צריכה עזרה להוציא את הניצוץ שמסתתר בי.

אגלה כאן סוד שבהמשך ייגרס.

אני טוטאלית,

אוהבת לראות את מי שלידי מאושר,

שמח ומלא שלווה שהכיר אותי.

אוהבת להעניק סיפוק.

התמורה שלי,

זו ההערכה, 

המילים החמות,

תשומת הלב,

האכפתיות.

הידיעה שגם אם אני לא שם, 

המחשבות שלו,

האנרגיה שלו,

נמצאת איתי.

השמחה שלי באה לידי ביטוי באופן מנטאלי

 תשתלט לי על החיים,

תיתן לי משימות, תעקוב, תשגיח

תבחן.

תהיה קנאי, רכושני.

תראה לי שאת הדבר היקר הזה שיש לך אתה לא מחלק חינם.

הסיפוק

שבא מלהרגיש שאני האישה היחידה בעולם.

בשבילך.

שתמיד תגיד לי הכל ותשתף.

ביטחון ואמון -

הידיעה איפה אני עומדת בכל רגע נתון, 

בלי ניחושים, נטו עמוק.

כמה שיותר עמוק, יותר טוב.

ואז,

אני אוכל להשתחרר

לפרוץ החוצה

ולתת לך,

להכיר אותי

ואת החיה הרעה ששוכנת בתוכי.

אני רגישה, מאוד רגישה.

ככל שאני נפתחת יותר, כך אני יותר עדינה וחשופה לפגיעות. לפעמים זה יכול להעשות בתום לב.

ועדיין,

אני כולי לב.

מילים יכולות לחצות לי את הלב,

כמו החדה שבסכינים.

באותה מידה חיבוק חם ואוהב,

יכול להמיס אצלי את כל החוצצים.

דבר אליי בפרחים,

החזק אותי בזהירות,

תשקה אותי, תטפח

אהיה תמיד שלך בנאמנות.

אך אם תפצע,

תכאיב, תתנשא

אהפוך לאורי כדורי ואסתגר בתוך עצמי.

כשאני נפתחת, 

אני מביאה את כל כולי.

לא משאירה מקום לעצמי.

אני מפקידה את עצמי בידייך,

זה בא עם רשימת דרישות:

1. ביטחון

תגן עליי,  תשמור עליי, תן לי להרגיש בטוחה.

2. בלעדיות

תן לי את הידיעה שלא משנה מה קורה, אתה שם אותי במרכז, אני במחשבות שלך, מלווה אותך וגם אם איזו מישהי תנסה להיכנס בינינו, היא לעולם לא תוכל לתפוס את המקום המיוחד שלי אצלך ואתה גם לא תיתן לה, כי היא לא אני - ואני קודם.

3. אמון

תאמין בי יותר משאתה מאמין בעצמך, תאמין שאני יכולה לתת לך את כל מה שחסר.

4. סיפוק ותמיכה

תן לי להיות מסופקת, להסתובב כמו טווס בהודיה, אסירת תודה על הסיפוק והתמיכה שאתה נותן לי, בעיקר כשהדברים משתבשים. תן לי להרגיש שאתה נוכח עבורי, מתעניין ואכפתי.

תשקיע בי, תן לי את הזמן ותשומת הלב.

בתמורה,

אני מבטיחה שאתן לך את העולם, אתן לך הנאה סיפוק וחיוכים, אקח אותך לכל מקום שאליו אגיע, אחשוב עליך, אהיה יצירתית וחייתית.

אחשוב על דרכים חדשות וטובות להעניק לך.

אם יום אחד יימאס לך,

לא תשקה אותי יותר,

לא תעמוד ברשימת הדרישות,

לא תישאר לי בררה, אלא ללכת בדמעות.

אחת שנותנת את כל כולה,

מגיע לה לקבל את העולם לרגליה בחזרה.

היא תהיה לרגליו, זה נכון

אך הוא תמיד יראה אותה

ויחשוב איך להניח את העולם לרגליה.