החיים שלי הובילו אותי בדרכים מפותלות.
אני הרבה עובדת על עצמי לאחרונה, מהרהרת,
בעיקר כותבת כי החלטתי לעשות שינויים גדולים בחיי.
הכתיבה העצמית הובילה אותי חזרה לתקופה שהייתי ילדה קטנה, בת 17 ליתר דיוק, ישירות לאחד האקסים שלי שהותיר בי חותם שנשאר לאורך זמן.
הקשר האחרון שלי מאוד הזכיר לי אותו ואני מניחה שזו הסיבה שזה צף בי אחרי כל השנים האלו.
לאחר הרבה כתיבה ביני לביני במחברת,
הגעתי לכמה מסקנות שאשתף אתכם וכשאשרוף את הדפים שכתבתי כחלק מהליך הניקיון, אשמיד גם את הפוסט הזה.
"בעבר עם **** אני נתתי את עצמי, נפשית, רגשית ופיזית והייתי מושקעת כל כולי בו. חשבתי את כל הצדדים שלי, את המקומות העמוקים והרגישים ביותר ובסוף כשהוא הלך הרגשתי שנשארתי עם חור עצום בתוכי שחשבתי שלעולם לא יתמלא. כל כך רציתי אותו בחזרה (את עצמי)
שגם כשכבר יכולתי,
לא נתתי לעצמי את האפשרות למלא או להחליף או לשחרר ובמקום קברתי את עצמי יחד עם כל הרגשות והתחושות כי הרגשתי חלשה מכדי להתמודד עם הכאב העמוק הזה.
אז היום אני מסתכלת ואומרת לעצמי:
1. הוא לא היה ראוי לך.
2. הוא שיקר לך.
3. הוא פגע בך.
4. את מעריכה את עצמך ויודעת שמגיע לך רק טוב.
5. תודה לו שהיה בחיי והראה לי שאני יכולה להיות חזקה יותר משאי פעם דמיינתי.
6. אני הבן אדם הכי חשוב בחיים שלי וזה בסדר אם אני בוחרת לשים יחד איתי על אוצה משבצת אדם נוסף.
7. אני מכבדת ומעריכה את עצמי.
8. אני יכולה לאפשר לעצמי לאהוב חזק ועמוק ולשרוד גם אם זה לא מתאים.
אז תודה על השיעור הקשה, למדתי התחזקתי ושחררתי.
שבת של שמחה בלב ואהבה לכולם
