הבטחתי שההמשך יבוא והנה הוא הגיע.
בשבילי BDSM זה כוח.
לא בהכרח במובן הפיזי - במובן היותר מנטאלי (אני בחורה מנטאלית - אין מה לעשות.)
בקשר BDSM ומניסיוני למדתי שזה לא בהכרח רלוונטי מה טיב הקשר יש עומקים שנדיר מאוד ואף בלתי אפשרי למצוא בקשר וונילי.
בקשר וונילי - יש סודות, שקרים, תככים - רובם נובעים מפחד.
בסופו של דבר בכל אדם באשר הוא אדם יש לו פנטזיות נכון?
ההבדל לטעמי בין האנשים בעולם השליטה לבין "ווניליים" הוא המעבר ממחשבה לביצוע.
לכן רוב האנשים מגלים את זה בגיל מאוחר - החברה ה"נורמטיבית" מסיתה את מחשבות האדם להגדרת "קטגוריות" וכל מי שמחוץ להן הוא "רע".
מאז שהייתי ילדה תמיד אמרתי ששונה או מוזר זה לא בהכרח רע ותמיד אהבתי לגלות דברים חדשים ו"לחטט" (טוב נו בכל זאת חלקית פולנייה...).
למדתי זה מה שמתאים לי.
מתאים לי "שונה" - לא שגרתי, לא בנאלי ומשעמם, לא סטוץ חסר משמעות או רגש כלשהוא.
מתאים לי עומק ועוד עומק ועומק עד שאטבע מרוב עומק ואגיד די.
מתאים לי משחקי כוח - אני לא נוטה לקבל בצורה אדיבה הודעות שפותחות ב"כלבה" או "רדי על 4" או אפילו מקרים בהם נפגשתי עם "שולטים" מהאתר שפשוט אמרו לי "לכי למקומך".
שום דבר לא מובן מאליו מבחינתי - זה הולך לפי הרגשה באותו רגע, אין לי טמפלט מוכן מראש בו אני נפגשת עם מישהו ועושה כרצונו סתם ככה כי בא לו - מי הוא בכלל ? סתם חמור שאפילו לא שווה התייחסות.
אז מעבר לעומק, מעבר למנטאלי שזרקתי לאוויר שטומן בחובו כל כך הרבה עוצמה ועומק שנותן תחושה של התמסרות מובנת מאליה לנוכח הכוח המתפרץ והעוטף הזה.
עשיתי לעצמי תחושה לפרט בנושא המנטאלי ולכן:
מנטאלי זה כשלא צועקים - לוחשים.
מנטאלי זה כשמילה אחת מספיקה - להבין הכל.
מנטאלי זה גם רגישות כלפיי אותו בנאדם שברגע נתון נמצא תחת חסותך.
מנטאלי זו הבנה - חיבור, קשר עמוק אחד עם השנייה.
מנטאלי זה לראות או לחוש ופשוט לדעת - ככה זה צריך להיות.
מנטאלי זה להיות החלטי ונחוש - חזק ועוצמתי.
ולעומת זאת
מנטאלי זה להיות רגיש ומלטף - מחבק ומעריך.
זה מה שמנטאלי אומר בשבילי וזה מה שמתאים לי.
אני לא חושבת שאני בנאדם שקשה לקרוא אותו,
אני בנאדם שדי משתדל להיות שקוף כי אין לו מה להסתיר.
מצחיק, שלמרות שאני מרגישה כזאת, מעטים האנשים שיודעים לקרוא אותי.
מצחיק עוד יותר, שאלו שכבר קוראים אותי לא תמיד יש לי את החיבור הזה.
אני מחפשת חיבור - כימיה.
מה זה BDSM בלי עומק ורגש ?
סטוץ מעפן עם איזה ספנק מנשלט שחש מעצמו.
חג שמח ושכבר ייגמר מהר,
Angel
לפני 14 שנים. 4 באפריל 2010 בשעה 5:16
