יש לי אופי מתמכר, זה פשוט נוראי וזוועתי.
בהתחלה התרחקתי מסיגריות ולאכוהול כי פחדתי להתמכר לזה. מעבר לזה שיש לי רגישות לריח.
רגישות אחת מיני רבות.
זה כזה הזוי שאני חולת נשיקות ? בכל צורה ואופן, כשהיא טובה היא פשוט טובה ולא בא לי שהיא תיגמר, עד שהוא לא ישים גבול, אין סיכוי לעצירה (למעט חמצן מדי פעם..)
כשהתקרבתי לסיגריות, הייתי בטוחה שאתמכר לזה, כמו כל שאר הדברים, גם לאלכוהול. התקרבתי לשניהם באותו זמן ואפילו ניסיתי סוגי סמים למיניהם.
אפילו ערבבתי, ואפילו נהגתי כך עם אנשים ברכב. היום אפילו אחרי כוס בירה לא.
אפשר לחשוב איזו זקנה בלה אני ...
עכשיו מצאתי התמכרות חדשה, להחליף בה את הישנות, שהרי הפסקתי לעשן למרות שמעולם לא עישנתי קבוע.
מאלה שיכולים לפרק קופסאות בחרא ערב ומאידך לעשן אחת בשנה.
ההליכות שלי, אני מתמכרת אליהן, לעולם הזה שאני בונה לי, לעובדה שגם את ההערות המעצבנות שזורקים לי ברחוב אני לא שומעת (לא שזה עוזר, אני רואה על הפנים ומנחשת את המילה..)
אבל אני נהנת, זה הכי חשוב לי בעצמי ובאחרים.
אני בונה את עצמי לאט לאט .
הצבתי לעצמי יעד, גם אם זה יהרוג אותי אני אשיג את היעד הזה. בכל מחיר כל האמצעים כשרים.
גם אם יהיה לי קשה ויום אחד ארצה לוותר לעצמי על ההליכה, אתן מבט חטוף במראה ואבין, מותק יש לך מטרה ואת תגיעי אליה.
אז לעצמי,
אני אוהבת אותך Angel
Angel -
לפני 13 שנים. 1 בנובמבר 2011 בשעה 17:43