התלבטתי רבות ביני לבין עצמי באשר להאם לשחרר פוסט זה ופשוט החלטתי שFuck you all ואמן.
במשפטים יש מצב שנקרא "מאזן האימה".
מדובר על איך הרשות המחוקקת המבצעת והשופטת נמצאות במעיין משולש כזה של איזונים ובלמים לכאורה בין רשות אחרת לאחרת וכך כולן שומרות אחת על האחרת בשפיות.
לאחרונה, "מאזן האימה" הפרטי שלי (להלן:"מאזן האימה"), השתבש לחלוטין ממגוון רחב של סיבות ובראשותן - "המבחן".
מי שמכיר אותי באמת, יודע שאני בחורה די ביישנית, כן, על אף הדומיננטיות המובהקת שלי.
מאזן האימה שלי מורכב מחשיבה רגש ותשוקה, כאשר הבסיס שלי, המהות מורכבת מרגש ותשוקה.
לאחרונה חל ערבוב בהכל.
רגש אין לי, המוח שלי הפך לפירה ולכן המסקנה המתבקשת שכל מה שנשאר בי זה תשוקה.
מסתבר שסקס פעמיים ביום לא פותר צורך בשליטה. הצורך הזה בתחושת תבוסה על ידי גבר ראוי, מלחמה ראויה.
אני מסתובבת יום יום, כל היום במחשבות על חבלים, חניקות ושאר מיני ירקות. קשה להתרכז כשמדברים אליי כי המוח עובד שעות נוספות ועוד חוסר היכולת לפעול על פי התשוקות רק מגביר את הרצון העז לפעול.
אני נשואה כבר מספר שנים. עד היום אני יכולה להגיד בביטחון שלא הייתי עם אחר מלבדו. בימים האחרונים אני מרגישה שאני מתחילה לנדוד ולהתרחק.
מה שווה סקס אם הוא ריק מתוכן?
Angel.