אני יצור נאמן וכן (מלשון כנות) במהות שלי.
כנות ואמון הם מרכיבים בסייסיים באישיות שלי.
על כן,
אני מאמינה שאם קיימים שני הרכיבים האלו באופן הדדי בקשר, זה מבסס ומחזק אותו.
ללא קשר,
כל מערכת יחסים גם דורשת תחזוקה, זה ברור.
לכן הצעד הזה שעשיתי איתך,
כל כך קשה לי, אפילו עכשיו.
מה שהיה שם ביני לבינך באותו החדר,
תמיד יהיה חלק מהזיכרון שלי.
הרגשתי כל כך אני, כל כך משוחררת, בעינייך זה לא היה מספיק בדסמי, בעיניי קיבלתי חופש וחתיכה מעצמי בחזרה.
הביטחון שכל כך חשוב לי, הברק הזה בעיניים שלך כשראית אותי, ידעתי שעפת באוויר שזה שחרר אותי לחופשי.
הזיכרון הזה משחרר אותי לחופשי עד עכשיו.
הרעב החייתי הזה שלי מתחיל שוב לחזור אליי.
אבל ההשלכות של המעשים שלי בשילוב עם האישיות הנפיצה פשוט ישמידו את כל מה שכבר בניתי ב7 שנים האחרונות איתו, משפחה.
אז בהחלטה מושכלת, אני בוחרת להמשיך להיות חזקה ועוצמתית, גם אם אני מפורקת ושבורה, כי האופי שלי לא יעמוד בעוד טלטלה כזו.
נקרעת בין הרצון לשתף לבין המוח שיודע שלא כדאי ללכת בדרך הזו.
זועמת עליו שהוא לא משתדל, לא מנסה להבין, לא מנסה לענות על צרכים מיניים בסיסיים שיש לי.
אני לא כזו חיה במיטה, סהכ בחורה ביישנית שאוהבת שמתייחסים אליה ומדברים אליה כאילו היא הבחורה היחידה והכי שווה בעולם.
Is that too much to ask for?
בגידה.
