שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ממעמקי הים

כל הלילה היינו תחת כישוף, כל הלילה גילינו סודות של הגוף, תני לי יד תני לי מקום
אצלך בעולם.
לפני 12 שנים. 23 בדצמבר 2011 בשעה 16:09

זו הרגשה נפלאה
לא לפחד
מהעומק שבי,
מהגבולות שלי.
לפעמים
אני אוזר אומץ
כדי לחצות
גבול דמיוני
שקיים רק בראש שלי,
ומופתע
לגלות שוב ושוב
עד כמה
הכל אפשרי
בשבילי.

philia - חופש טוב,

:))
לפני 12 שנים
'פוסידון'​(שולט){מוניק} - תודה לך, תנסי גם (:
לפני 12 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - (: יפה - שם הגבולות נפרצים בראש ובראשונה..תרתי..
לפני 12 שנים
קובלט - "הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור. זה האור שבנו - לא האפלה שבתוכנו - שמפחיד אותנו יותר מכל. "
ואם בענייני טריוויה עסקינן - של מי הציטוט? (ולא, זה לא מנסון מנדלה, הוא רק שאל את המשפט)
לפני 12 שנים
'פוסידון'​(שולט){מוניק} - שוב התחלת עם החידות שלך?
"ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו, נוכחותנו תשחרר אחרים מפחד"
"ככל שניתן לברק שלנו להאיר אנחנו מעניקים, בלי מודע, רשות לאחרים לעשות כמונו"
לפני 12 שנים
קובלט - טוב. אצלי זה קל. אני הולכת לגוגל בלי להתבייש :-)
(וזה בדיוק מה שהוא נותן כהמשך לציטוט שאני הבאתי...)
לפני 12 שנים
הנסיכה של - איזה כייף לקרא אותך...
אם רוצים אין זו אגדה...
הכל תלוי בנו
תמשיך לחצות.. תמשיך לפרוץ גבולות...
והכי הכי חשוב תהנה מהחופש...
ושתהיה מופתע תמיד רק לטובה ...מקסים אחד! }{
שבת שלום וחג מואר ושמח !
לפני 12 שנים
'פוסידון'​(שולט){מוניק} - תודה נסיכונת מקסימה, חג שמח גם לך!
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י