ההשתוללות של אתמול, אני חושבת לעצמי, לא יכולה לחזור על עצמה.
למי שלא עקב אחר רצף האירועים האחרון, תקציר הפרקים הוא שהבלוג הזה נפתח ביום שבו נסדקה חומת ה résistance של הביטקוין, מה שהוביל לחגיגות עממיות בכיכר המרכזית של האוף וול סטריט, ונסיקה חדה למעלה. כטבען של כל ההזדקרויות, אתמול נשבר המומנטום ועברנו אחר הצהריים לאדום לוהט. השווקים בערו, מיליארדי מטבעות החליפו שוב ידיים וירטואליות, אתרי האקסצ'יינג'* הגדולים קרסו מכובד תנועת המוכרים והקונים, וצבאות שלמים של לוחמי חירות יצאו מגידרם- כהרגלם- אודות נפלאותיו של השוק הזה, שאף מלך אכזר או שליט עריץ אינם יכולים לו. ובאופן כללי, היה סקנדל.
ורק אל סלבדור, אל סלבדור היפה, רפובליקה עם הסטוריית מאיה, קולוניה ספרדית, קיסרות מקסיקנית ופרובנציה אמריקאית, מרד איכרים ולקינוח, מלחמת אזרחים, זו עם גודל אוכלוסיה דומה לזה של שוויץ ותמג לנפש קטן פי 9, רק היא הפכה אמש להיות המדינה הראשונה בעולם בה ביטקוין הוא מטבע עובר לסוחר בכל טרנזקציה, לצד הדולר. למעשה, ללא ההכרזה הזו, האדום של אתמול היה עשוי להיות אדום מאוד.
והפסטיבל הסייברי שלי מולו רק הולך ומעמיק. אין לנו אופק אבל התשואה ברורה. הטרנזקציה כאן בהירה לכל הדיוט, וחוקיותה מוטלת בספק. היא מטבע ווירטואלי אייקוני שעוד ייחקק מתישהו. איפשהו.
בינתיים אני יורדת נמוך, ממצבת את האספרסו במקום הראוי, ומשקה את עצמי בדיוק נמרץ משל הוא היה כאן. על השוקולד הנחוץ. אין הנחות. יש לחזור ולשנן. עד שהמטוס שלי ימריא שוב.
וכששם אדום, אצלי כחול. וההשתוללות שחשבתי שלא ידעתי כמותה, מרימה את פרצופה המכוער ומוכיחה שוב עד כמה הסמרטוט הזה סופג.
L
*לעיתים אני עושה שימוש בטרמינולוגיה מהתחום. אני עוד מתמקצעת בהסרת הצורך הזה ועד שאוכל לכך, עימכם הסליחה. אכין אולי בקרוב איזה גלוסרי קטן ושימושי. אולי. זין, נראה לכם? לכו לגוגל.
