חזרתי לפנות בוקר מטיול קצר ואיכותי לאורך ציר הזמן שהתכווץ והתרחב באופן רנדומלי באדיבות שקית קטנה וחמודה שהשאיר לי Q. באגביות של שודד כספות הוא העניק לי את השקית רגע לפני מעבר הגבול לגרמניה ושלח אותי בחזרה הביתה לחיק החמים של מי ששם בלי הוראות הפעלה. אחר כך הוא שלח גם פסקול. ובאמת די היה בכך כדי להרגיש מאוד קרובה אל עצמי לשעות מספר. Q מקרב אותי אלי והפגישות האלה לא תמיד נגמרות בטוב. הוא פחות מתרגש. הפעם היו לי כמה שעות נעימות שאולי היו כמה עשרות שניות בלבד. האיש של הבית היה ראוי כהרגלו ונשאר בעמדת שומר סף. הוא רוצה שאחווה את עצמי עם עצמי ממרחק בטוח. אני יודעת שגם הוא שמח עם הקימורים שמתגלים באישיות המזדיינת שלי. הגם שהוא התרגל לשיט, תמיד היתה לו תקווה סמויה שאצמיח ניצני בגרות ורכות. ניואנסים.
בינתיים חזרתי מהטיול. לפנות בוקר למעשה. ועכשיו אני רק רוצה מים, זין. ואת התיק השחור של Q.
