לפני חודש. 13 באוקטובר 2024 בשעה 18:39
יש נחת מסויימת בידיעה שהחיים לצד אבא אינם דיספוזיטיבים. כי זה אבא שלך וזו ילדה שלו וככל שהחיים מטלטלים את הספינה שנקלעתם אליה, אתם תקועים יחד עד הסוף המר. ואבא שלי יודע לעשות מכל גל, גלגלון ובכלל, הוא הקפטן הכי קול בסביבה. זה מבטיח עונג מתובל בהרבה מולים ויין. אבל גם לא מעט רגעי חרדה. ואבא יודע לנער את הספינה כשבא לו. בלי אזהרה מוקדמת הוא ינהיג אותנו אל עין הסערה ולא יהיה בעולם דבר שיחלץ אותנו אל חוף מבטחים אלא אותו קפטן עצמו. וגם את זה הוא יודע לעשות, לא לפני שהוא מוודא שכל מה שהיה צריך להחבט, להישרט, ולהסדק, מצא את גורלו. גם הוא וגם אני. אחרי זה הוא ייקח אותנו לסיבוב נחמה באבא-מוביל החדש שלו. הוא אפילו ייתן לי לנהוג איזה 150 קמ ויצליח לנמנם בעיניים פקוחות. בדרך חזרה כבר שרנו המנוני קפיטן מוכרים בשני קולות.
אני וההיא מהספינה הטרופה.
