כשאני נפגש עם הפסיכולוג שלי אני עושה לעצמי סיכומים אחרי זה לפעמים, זה קטע מהסיכום של היום
ואז יצא לי לומר "ואם אני אאמין למחמאות של אנה, זה לא יעשה אותי גאוותן? לא יהפוך אותי ל-דוש כזה?"
הוא שאל: "הקשר שלך ושל אנה דומה בנפש שלך לפנטזיות של ככה יראה קשר כמה חודשים לתוכו?"
אני אומר "כן ולא."
וממשיך: "כן בגלל העניין של התקשורת, תמיד רציתי קשר שאפשר לתקשר בו על דברים ושגם אם דברים קשים אז עוברים אותם" ואז סיפרתי כמה דברים על זה, כמה חווית תקשורת שעברנו יחד השבוע.
ואני אומר "ונגיד, אתה יודע מה ממש לא חשבתי שאהיה עם מישהי שאמשך אליה ככה, זה אפילו לא היה בפנטזיות שלי, כאילו קצת נעלם לי מהפנטזיות העניין של משיכה, אבל עם אנה זה פסיכי, אני אומר לך כל פעם שאני רואה אותה עירומה אני מתחרפן I go insane ממש ככה, ואין מצב שאני לא מנשק אותה או מתייחס לזה"
"זה נשמע טוב" הוא מעיר
"ובכלל, עם הראשונה לא הייתי יכול לעשות את הדברים האלה, אני אומר לך שהיה לי אסור להביע את זה שאני נמשך אליה, תוך חודש כבר הבנתי את זה, ויש את כל הקטע של התקשורת, שכן, גם את זה לא דמיינתי שנצליח לפתור דברים כל פעם מחדש,
והרגשות זה בכלל... תשמע, להגיע למצב שבויפסאנה שעשינו אני כותב משפט שאומר 'אני לא שלם כשאני לא לידה כי פשוט חלק ממני נמצא אצלה' ובאמת להתכוון לזה, אתה יודע, לא הקטע של הגזמה בשביל שיר או סיפור, זה באמת מה שאני מרגיש אני פשוט לא יכול להסביר את זה...
והיא אמרה לי בחופשה שהיא אוהבת אותי והחזרתי לה, זה די רגיל אצלנו, אבל פתאום התחלתי לבכות ואמרתי לה 'אני מפחד לאבד אותך, אני מפחד שיקרה לך משהו או שתיפרדי ממני' והיא..."
הייתי בהתרגשות ודמעתי דמעות של אושר "היא כמובן הייתה מדהימה ואמרה לי שזה לא יקרה, אבל זה פאקינג מפחיד, וזה קיים, פתאום יש לי מה לאבד... אז כן התשובה היא כן ולא"
אני חוזר למציאות רגע ואומר "למה אתה שואל?"
הוא: "אתה יודע, בפעם הראשונה אני שומע כמה זה חזק, ומזה הרבה זמן אני מרגיש שהרגליים שלך נמצאות בהווה, אני יודע את זה כבר כמה זמן, אבל היום אחרי מה שאמרת אני מרגיש את זה חזק מתמיד."
"באמת? איפה אתה רואה את זה"
"אני רואה את זה סביב האהבה, והיחד, והחששות שמתלווים אליה ועוד הרבה דברים"
