המסע שלי

אנחנו לא שולטת ונשלט,

אנחנו לא שולט ונשלטת,

אנחנו בני זוג, לעזאזל עכשיו אנחנו נשואים...

יש לי קשיים, שמלווים אותי כבר שנים,

הפסיכולוג קורא לזה קושי בוויסות, 

אני חווה את זה כקשיים בהתמדה,

הקשר עם אנאבל שינה כלכך הרבה קידם אותי כלכך הרבה, העבודה האישית שעשיתי מטורפת, ועדיין יש דברים שקשים לי.

ואנחנו מתקשרים אני והיא, על הכל, היא מכירה את הקושי שלי להתמיד, בהכל, מדיטציה, כושר, תזונה אפילו צחצוח שיניים זה אתגר.

אתמול היא החליטה שלי תיקח שליטה,

לי (שם השולטת שלה) תיקח פיקוד ותעזור לי להתחיל הרגלים.

לא שאף פעם לא חשבנו על זה, כי ברור שקל לי לעשות יותר בשביל השולטת שלי מאשר בשביל עצמי, אבל נמנענו מזה כדי שאפתח את הכל בעצמי, אז אחרי עוד ועוד נסיונות היא קצת החליטה שנמאס ולקחה שליטה.

באמצע שיחה לפני השינה דיברנו על זה, והסכמתי שננסה, היא ביקשה לדבר עם גריי (שם הנשלט שלי) והטילה עליי את המשימה ליום אחרי, ברגע שהתחלתי לדבר עם לי כל ההווייה שלי השתנתה, הרגשתי קטן נזקק אליה, כל מגע שלה פתאום חישמל אותי, כל תנועה שלה, היא נישקה אותי כמו שולטת, והטילה את המשימה, ואז חזרנו להיות בני זוג.

וזה עבד כמובן היום עשיתי את המשימה שהיא הטילה עליי, בדיוק שהיא מבקשת בזמנים שהיא ביקשה, זה אמנם לא התמדה עדיין אבל זו התחלה, ואני מרגיש את האושר הנשלטי של ביצוע משימת שולטת 

אני מאושר, מזה שאנחנו מנסים את זה, כלכך בר מזל שיש לי כזאת בת זוג, סליחה אשתי...