המסע שלי

אנחנו במדרון

נכון לעכשיו שום דבר לא עוצר אותנו 

יש ירידה מתמדת יש עליות מדי פעם אבל הכיוון הכללי הוא למטה

אני מרגיש לא אהוב

לא חשוב

לא רואים אותי

היא מרגישה כבולה

חשופה

לא מובנת

שמחמירים איתה 

אני לא רואה יותר מדי עתיד לזה כרגע, נכון לרגע כזה, כשאני כותב מתוך כאב עצום בזמן שאני מחכה שהכדורים ישפיעו עליי

מחכה לסימום שיגיע וארדם.

לא שאני יודע מה מחכה לי מחר...

אולי במידה מסוימת המוות יגיע מחר 

זה נורא כלכך לתפוס את הראש שלך חושב מחשבות נוראיות ,שאנחנו נפרדים, מתגרשים, איך אני אתמודד, מה אעשה. מכין תוכניות מגירה זוועתיות

כל דקה שעוברת אני פוחד עלינו יותר 

אולי אנחנו לא כזה זוג טוב כמו שאנשים חושבים

אני השתנינו....

מה שאני יודע זה שכואב לי ואני מסוגל לעשות הרבה כדי שזה ייפסק