לפני כמה שבועות קיבלתי מידע מסוים בצורה שלא יכולתי להתעלם, ואז נאלצתי לעשות החלטה. ההחלטה הזאת לא הייתה קלה בכלל.
ההחלטה הזאת הגיעה אחרי שבעצם יצא לי להבין משהו על הנשלטת שלי.
את ההחלטה הזאת קיבלתי בצורה שגם משפיעה עליי.
את ההחלטה הזאת קיבלתי בידיעה מוחלטת שהלב שלי ייסדק קצת בדרך.
את ההחלטה הזאת קיבלתי אחרי שבמשך שנים אמרתי לעצמי שזאת ההחלטה שאקבל אם אגיע לאותה ההתלבטות.
וההחלטה הזאת הייתה לשחרר את הנשלטת הכי ותיקה שלי
את פיירי
את הנשלטת שעברה איתי שנתיים וחצי
נשלטת שהייתה שם בשבילי מאז החתונה שלי ועד הגירושים שלי
את הנשלטת שלימדתי הכי הרבה
את הנשלטת שלימדה אותי הכי הרבה
את זאת שהגיעה איתי לגבהים הכי גבוהים
את זאת שצללה איתי לעומקים מטורפים
וברור שזה כאב לי לשחרר אותה, מעבר להכל זה לוותר על צד כלכך משמעותי בי.
אבל תמיד ידעתי שזה יגיע ותמיד ידעתי שזה יהיה לטובתה, הזהרתי את עצמי במשך שנים שלא להגיע להחלטה פחות טובה
אז קיבלתי את ההחלטה הזאת ונאלצתי לשחרר אותה
אז פיירי שלי, עכשיו, אחרי שעיבדתי את הרגשות שלי אני יכול להגיד לך קצת אחרת.
תודה
תודה על ההתמסרות האינסופית שהענקת בהתחלה לנו ואז לי
תודה על החברות האמיצה שנוצרה בנינו
תודה שלא נבהלת מזה שהשולט שלך גם בכה לידך והתייעץ איתך על דברים מפגרים
תודה שהכלת את כל הכאב שהייתי צריך לפרוק
תודה שביקשת לעבוד על גבולות מסויימים
תודה שנתת לי את הזכות ללכת בשבילים שגורמים לנו להתנסות בדברים שהיו לך מאתגרים
תודה שסמכת עליי שאהיה שם בשבילך
תודה על יציאות
תודה על מתנות שטותיות
תודה על זה שהיית מה שאמרת שאת תמיד
היית פיה אמיתית שהכניסה לחיים שלי הרבה אור, קסם נצנצים וחדי קרן
ועכשיו אני נפרד מהפיה הנפלאה ונשאר עם החברה הטובה...
אני עדיין פה, עדיין שומר עלייך, אבל ממקום קצת אחר.