המסע שלי

אז רגע לפני שאני משתפך על ההנאה שהייתה לי ולגורה ב"Neverland" והייתה לנו הנאה גדולה פלוס מתנה נפלאה שקיבלתי שם.

אני עוד מעכל את המפגש המושלם שהיה לי ביום חמישי, בשיא הפריחה של הדברים שקורים לי, הלבלוב האביבי הזה שקורה לי עכשיו, מאז שהתחלתי קצת לדגדג את מקורות הערך העצמי היציב שלי פתחתי את הברז לאפשר לטפטוף קטן של ערך עצמי לצאת והיקום מעניק לי כל-כך הרבה חזרה, הטפטוף הפך לזרימה ואני אתמקד באירוע אחד, שהפך להיות נעים ומשמעותי מאוד מהר מאוד.

היה לי מאטצ' בפילד, הפרופיל תפס אותי מיידית, משהו בחופשיות שלה, משהו בה דגדג לי בצורה נכונה, היא מיד זיהתה את הסטודיו שבו למדתי לקשור, והסיקה שאם המורה של הסטודיו סומך עליי מספיק כדי ללמוד אצלו (הוא סלקטיבי ואני פאקינג בר מזל) אז כנראה שזה אומר משהו עליי, השיחה התמקדה בשיבארי, נושא שקרוב ללב של שנינו.

עברנו מהר לווטסאפ, גם סימן של פתיחות גדולה מצידה, אני לא מאשים אף אחת בעולם המטורלל הזה שנמנעת מלהביא מספר טלפון מהר, ולכן היה לי נעים וטוב שהיא סמכה עליי ככה.

השיחה המשיכה בווטסאפ עם הרבה פלירט לגבי שיבארי, באותו ערב עשיתי משהו טיפשי לחלוטין והחלטתי שאני מסיים לבנות לגו סיני שקיבלתי במתנה למשרד שלי ויהי מה, שעתיים של עבודה אחרי שהמשרד התרוקן ויצא לי הדבר המושלם הזה. ויצאתי לכיוון הבית.

בדירה האפויה למחצה שלי בין הארגזים והכל, נכנסתי להתקלח, מיד בסוף המקלחת קיבלתי הודעה ממנה "מה התוכניות שלך להערב?" בראש שלי חשבתי "תכננתי לקרוס למיטה" אבל הרצון לפגוש אותה ומשהו בנוחות שהייתה לי איתה מההודעה הראשונה סימן לי שנכון יהיה לזרום.

נפגשנו בבר, ורק מהשלום הראשון, אני מובך בסיטואציות ראשוניות ומאוד מודע למגע ומכבד את הצד השני, היא נתנה לי להרגיש בנח, המקום הראשון שרצינו לא היה פנוי ובמהלך השיח על המקום שננסה הבא, היא נגעה בי בצורה קז'ואלית לגמרי ביד ואז הבנתי, שהיא גם מרגישה בנח, התחלתי לגרגר מבפנים.

יושבים בבר, שיחות עמוקות, על חוויות בדסמ, על כאבים, חלקתי איתה סיפור מאוד אישי וטרי יחסית על כאב מהתחום הבדסמי וכמות ההבנה וההכלה שהיו לה הפתיעו אותי מאוד, הרגשתי קרוב אליה והתרגשתי לחלוטין להמשיך להכיר אותה, הגרגור המשיך.

דיברנו, קשקשנו, נהננו, הבנתי שהיא גם קושרת בעצמה (גרגרורררר) ושהיא בתחום עשר שנים, מודה שהיה לי טיפה רגע של ביטחון עצמי, מעין תחושה של "האם אצליח לתת לה משהו" אבל ברז הערך העצמי כבר פתוח, ואני סומך על עצמי ועל היכולות שלי, משהו שבעבר לא היה קורה בקלות, בעיקר לא במפגשים ראשונים אז אמרתי בכנות "תראי נשמע שיש לך יותר ניסיון ממני, זה קצת מאיים, אבל אני משתדל לא לנוע מאגו והכי טוב יהיה שנתקשר וגם אם אני אעשה משהו שיכול להיות יותר טוב ואת מבינה את זה מתוך הניסיון שלך, אז אני צריך ללמוד ממך ואני אשמח שתגידי לי" היא הגיבה בחום וכנות חזרה ואמרה משהו בסגנון של "אני לא צריכה את הזיקוקים והמופעים, מספיק לי מישהו שמרגיש בנח עם חבל" זה מאוד הרגיע אותי

(כן כן, גם שולטים וקושרים קשוחים מרגישים רגשות של קושי עניינים של חוסר ביטחון והכל, תמיד כתבתי את זה ותמיד אכתוב, אל תאמינו למי שלא)

הערב האט לקראת שינוי אווירה, ואני מתוך מקום שבחיים לא מניח כבר ראיתי בעיני רוחי את הבית, ואז היא שאלה, "מתי אתה קם מחר? אתה רוצה לבוא אליי לשחק בחבלים?" בום, הגרגור התנפץ לנהמה פנימית, וידעתי שאני רוצה כל-כך להניח עליה חבלים, השילוב של הביטחון העצמי שלה, הכנות, היכולת לבקש, הניסיון ניכר מכל דבר שהיא אמרה, ויש בזה משהו כל-כך מרגיע ונעים.

וידאתי בלו"ז שאכן יש לי יכולת לקום ב11-12 והתשובה הייתה חיובית, נסענו לדירה שלה.

לראות את הדירה שלה סידר כל-כך הרבה דברים עליה, על האופי שלה, המשחקי, הטיזרי, הפתוח, כל הדירה שלה צועקת "זה מי שאני לכו תזדיינו" הסתכלתי מהופנט על כל הדברים והמזכרות הקטנות שלה ונדהמתי מכמה אני סקרן להעמיק לתוך ההיכרות איתה.

איזור החבלים שלה סודר היא הביאה את החבלים שלה ופרשה בפניי את האפשרויות, התרגשתי מהפעם הראשונה שאניח עליה חבלים וגם הפעם הראשונה שאגע בה.

שאלתי אותה מה היא רוצה לחוות, היא ענתה, שאלתי אותה מה מרגיש לה בנח איתי, היא ענתה, סידרנו גבולות, סידרנו רצונות, דיברנו על מילות ביטחון. והתחלנו.

אני יושב מולה, נועץ בעיניים שלה מבט, היא מתפקסת על שלי, נושם נשימה עמוקה והיא עושה אחריי באוטומט, ואני מניח לה ידיים על הירך מתחיל ללטף אותה,

בעדינות,

בבחינה,

בלימוד של הגוף שלה.

האווירה כבר חשמלית, אני מגלה את הגוף שלה לאט לאט, מזהה לי בראש כמה נקודות שלדעתי רגישות יותר ושוות בחינה, אבל מהר מביא את החבלים, מהרגע הראשון שהנחתי עליה חבל משהו בה העמיק לתוך הסיטואציה, ראיתי אותה נרגעת לתוך החבל הראשון וזה היה קשר ממש בקטנה, הנוחות שלה איתי גרמה לכל היצירתיות שלי לפרוץ, בהשראת השיחה הקודמת שלנו על ההבדל בין תבניות בקשירה לבין קשירה חופשית, משהו בי השתחרר, ראיתי מה אני רוצה לייצר עליה והשתמשתי בידע שלי כדי לעשות זאת.

קשה לתאר קשירה יותר מזה במילים ולכן הנה תמונות

נהניתי כל-כך לבחון את התגובות שלה, ללמוד אותה, להרגיש אפשרות נעימה עם מישהי חדשה, יש בה משהו מאוד נח, מאוד אמיתי,

זוהי האווירה בזמן האחרון עם האנשים שסביבי, התמזל מזלי והאנשים החשובים לי מסביבי משרים לי אווירה נוחה, אווירה של "אנחנו מקבלים אותך כמו שאתה" וזה בדיוק הסוג אווירה שאני אוהב וצמא אליה.

אני מרגיש בר מזל על זה שהבחורה הקסומה הזאת סמכה עליי

מרגיש בר מזל שאנחנו ממשיכים להכיר גם היום

מתרגש להניח עליה שוב חבלים