אני יושב פה בעוד מקום שאמור להיות מהמם
ואווירה שאמורה להיות פסטורלית
בשקט שאמור להיות מזכך
ושום דבר מזה לא קורה
אני לא רגוע
אני נסער
אין פה פסטורליה
יש בי רעשים
הכאב חוזר
ומגיע שוב ושוב
שינויים קורים
עוד פעם ועוד פעם
אני מודה על כך שאין דרך קלה לסיים את החיים כי כנראה כבר הייתי לוקח את זה ממזמן ומצד שני גם עוד אנשים כנראה
אז אולי זאת המציאות פשוט
אני כואב וכעוס לא מאמין שאפשר לחשוב עליי משהו כזה כמו שנאמר לי היום ועוד ממישהו שהיה כל כך קרוב אליי
אני לא יודע מה קורה מה יקרה
הראש שלי מלא במחשבות של להתמקד רק בעבודה
ורק בעצמי
מצד שני
אני יודע שיש בעצמי יותר מזה
יש בי בתוכי יותר מלהשתבלל ככה
אבל כבר לא ברור
לי לא ברור לי אם אני יכול לא ברור לי אם אני מסוגל אני כרגע כאוב
והיום הזה היה זוועתי ונוראי יותר מידי עליות וירידות פליז שיגמר
פליז רק שיגמר.