בין הסשן הראשון לשני התיישבנו לנח בשולחנות. זה עוד משהו שאני ממש אוהב על המקום החדש של Neverland, שיש מקומות לשבת.
ישבנו, נחנו, שתינו קצת, היינו באווירה בדסמית נעימה.
לגורה, היה קצת קר. שאלתי אותה אם היא רוצה לשים חזרה את הבגדים, והיא אמרה שלא.
זה נורא גרם לי לחייך, כי למרות שהיה קר, היא רצתה להישאר בלבוש היפה שלה. היא רצתה להיות עדיין באווירה בדסמית.
בזמן הזה היא התיישבה על בעלה כדי שיחמם אותה, ועשינו שיחות, חיבוקים, אחד עם השנייה. ואני, התחלתי, ממקום של שעמום, לנסות עליה כל מיני קשרים, על הרגל, על מיני השראות שראיתי.
ואז החלטתי שבא לי שוב, התחלנו לחפש מקום נחמד לזה של הצלפות, יותר רציני.
חשבתי איך למקם אותה במקום אחד, רציתי להגיע לרמות גבוהות, ניסינו במקום שבחרתי, זה לא היה נוח, לא לה ולא לבעלה, שתכננתי שיהיה חלק משמעותי ממה שנעשה שם.
עברנו למקום אחר, ויש שמה מעין גדר אבן כזאת, מעוצבת. היא ישבה עליה ברגליים פתוחות, בעלה ישב לפניה, היא ממש נשענה עליו. וזה גרם לתחת שלה לבלוט ברמות, שזה היה מושלם. בדיוק ככה רציתי אותה.
אני הוצאתי את השוטים שלי, סידרתי והתחלתי. תכננתי לא לרחם.
התחלתי ממש לאט, ספנקים, ואז עם פלוגר, הנעים יותר.
התחלתי להרים את הקצב ככל שהזמן עולה. השתמשתי בצעצוע החדש שהבאתי מעין ספנקר גומי נחמד.
בין לבין אני שואל אותה צבע, ואם הכול בסדר, והיא עונה עליו. היא מחובקת איתו, והיא עונה כזה מתוך החזה שלו, וזה היה כל כך יפה. ותמיד אומרת שאני יכול להמשיך
אני מצליף ומצליף, אני לא מרחם. אני מעלה את העוצמה, והיא מגיבה פשוט מדהים. נשענת על בעלה, מתכווצת עליו, וזה חלק ממה שאני אוהב לראות. הידיים שלה מתהדקות עליו, הוא תומך בה ומלטף אבל משאיר את התחת פנוי להצלפות, אני פשוט ממש אוהב לראות אותם יחד.
בשלב מסוים, (לדעתי, בגלל שהכול קצת מעורפל), אמרתי לה שאני עושה סט עם כל אחד מהשוטים. ראיתי איך הגוף שלה מתכונן ונדרך. ואז הצלחתי – בה עוד, ועוד, ועוד. ברגע שזה הסתיים, באתי לחבק אותה. היא נשפכה עליי, לקחתי אותה רחוק, לקצה.
ולמדנו מהפעם הקודמת שהיינו ביחד. למדנו קצת מה נכון יותר, ומה נכון לנו פחות בזמן שאנחנו בשלישייה.
לי היה מאוד חשוב שהאפטר קייר שלי ושלה אחרי סשנים של כאב יהיה ממוקד בי ובה, זה חלק מהאחריות שלי כשולט ואני רוצה לעשות אותה בצורה שאני ממלא את האחריות בצורה מלאה.
אז תיאמנו שאפטר קייר אחרי סשנים מתחיל אני והיא, כשהיא נשענת עליי, או מחבקת אותי, ואם צריך הוא מצטרף.
היא הייתה עליי, ליטפתי אותה, עשיתי לה נעים, דיברתי איתה. סיפרתי לה כמה היא הייתה טובה לי, כמה היא הייתה נעימה לי. ואז עשיתי לו סימן, הוא גם בא לחבק אותה.
אז עשינו משהו שאני קורא לו סנדוויץ' גורה, שאני והוא מחבקים אותה חזק חזק.
תוך כדי הדיבור הזה דיברנו, קישקשנו. ובשלב מסוים אני מסובב אותה, ואנחנו ממשיכים לדבר. ופתאום, משהו באנרגיה משתנה. יש כאילו איזשהו רצון מאוד סשן, או אווירה של סשן, ואז אני פותח לה את הרגליים.
אומר לה לשמור אותם ככה, למרות שזה יהיה נורא קשה. ואחרי כמה מכות בירכיים הפנימיות, רק כדי לחמם אותה קצת, אני אומר לה: טוב, אם את חוטפת את המכות הבאות, את מקבלת פרס. את מקבלת עונג ממני וממנו, באותו זמן. יד אחת בכוס, יד אחת בדגדגן. שנינו ביחד נענג אותך.
ראיתי את העיניים שלה נדלקות. כל הגוף שלה היה בגישה של "אני אעמוד במה שצריך כדי לחוות את זה"
את הכאב, כמובן, היא ספגה כמו שצריך. אולי בגלל שהפרס היה כל כך מגניב, אולי בגלל שהיא זונת כאב כל כך טובה. וברגע שסיימתי אמרתי לה כל הכבוד. אני רואה את העיניים שלה משתנות, אני רואה את המבט החמדני הזה של "מגיע לי פרס, ועכשיו תביאו לי אותו."
אנחנו מתחילים ללטף אותה.
פותחים לה, מזיזים לה את התחתונים. מתאמים מי בחוץ בדגדגן ומי מחדיר אצבע, כדי שיהיה לנו קל יותר.
אנחנו מתחילים,
היאנשלחת למצוף עונג ענקי, אני והוא, איך אומרים... נותנים עבודה.
אנחנו מרגישים את הגוף שלה מגיב. הוא מדי פעם תופס את הראש שלה לנשיקה, אני מדי פעם מכאיב בירך הפנימית.
בשלב מסוים אני אומר לה: את קולטת שאת מקבלת עונג משני גברים, ביחד, בפומבי, במסיבה? רואה את הפרצוף שלה נשטף בהבנה וחרמנות על הסיטואציה.
מתישה, משהו כנראה היה יותר מדי. בעלה סימן לעצור, כנראה העונג היה פשוט מרוכז מדי. הוא נהיה רגיש מדי. לא משהו שמפחיד או משהו. שוב חיבקנו, שוב עשינו לה אפטרקר.
בשלב הזה אני שואל את בעלה שאלה, שהיא בעצם הייתה בהמשך לשיחה שכבר התנהלה בינינו לפני, וגם ברכב: גם אתה רוצה לחוות כאב? והוא אמר
"כן"
התמונה המושלמת הזאת מאתמול בלי קשר לNeverland