מתחננת לא לגמור
זה שוב קרה בינינו, התחלפנו איזה שלוש פעמים, והפעם אני מזיין אותה, אנחנו בדוגי, כל הגוף שלה רוטט, אני נהנה.
אני נהנה מכל רגע, מכל חדירה
מכל התחושות, מהקולות שלה
אני מגביר קצב ומשנה מעט את התנוחה, היא מתקרבת.
אני חושב לרגע כמה זה נדיר שאנחנו מכירים כל-כך טוב ולא עשינו כזה הרבה סקס
אני מתקרב מדי פעם לגמירה אבל לא מספיק כדי לנסות להגיע לזה.
משהו במח שלי מחליט להיות מרושע, אני ממשיך בתנוחה ובקצב הזה ואני מרגיש את הגוף שלה מתכווץ עליי... היא ממש מתקרבת.
כדי לעזור לה אני מושיט יד אל הנקודה שלה... יודע בבירור מה זה עושה לה.
היא מרגישה שאני מתקרב לשם והיא פתאום פולטת "פליז לא..."
אני לרגע נרתע, ואומר "למה לא" אני ממשיך לזיין אותה, מהופנט מהדרך שהיא גורמת לי להרגיש, מאיך שהגוף שלה זז תחת הגוף שלי.
"אני לא רוצה לגמור" היא אומרת, ואני מחייך חיוך זדוני
"ולמה זה?" אני שואל ולוחץ על הנקודה.
"אהההה" המילים שלה נאבדות, "זה יהיה...ר...רגיש" היא ממלמלת
אני מבין שהיא במקום המושלם הזה שהגוף אומר משהו אחד והנפש משהו אחר
אני אומר "את יודעת" חודר עמוק פעם אחת "שזה" חודר שוב "לא מעניין אותי" אני חוזר לקצב האגרסיבי שטוחן אותה כמה שאני יכול
"אבל... אחרי זה..." היא מנסה לומר ואני יודע כבר מה היא רוצה
"את יודעת שיש רק דרך אחת לעצור אותי" אני רומז לה שהיא תמיד יכולה להשתמש במילת ביטחון אני מכיר אותה כבר ויודע שהיא יודעת, אבל משהו בנפש שלי צריך לומר את זה.
ואז אני עושה את הדבר הבא, כי היא לא אמרה "אדום"
בבת אחת לוחץ ממש חזק על הנקודה שלה, סופר ממש מהר מ10 עד 0, ואומר לה תגמרי.
זה קורה מיד, צווחה שהיא מחניקה עם הכרית, הכוס שלה מתכווץ, הנוזלים שלה מורגשים, היא קורסת על המיטה, הזין שלי נשלף ממנה, אני לא עוצר
אני נשען קדימה מכוון את עצמי שוב הפעם לגוף שלה שמוטל על המיטה, החדירה מורגשת לי ולה בקולות שלה, "פאק יוווו טלר" היא אומרת.
אני מזיין אותה חזק, יוצא ונכנס בצורה הכי אגרסיבית שאני יכול, היא ממלמלמת משהו בסגנון של "רגייייש" ואני נהנה מכל רגע.
סופר שוב, הפעם בלי לחיצה, והיא כמו מכונה גומרת עליי שוב.
מתחננת לא לגמור שוב כי זה מגביר את הרגישות שלה, אני לא עוצר.
היא שלי, מכונת גמירות שלי.
ידעתי שאני לא אגמור באותו אקט, מכיר כבר את הגוף שלי, לא עשיתי את זה להנאה שלי, בעיקר בעיקר, כדי לקחת ממנה, כדי לקחת אותה לגבהים של הנאה שהגוף שלה חושב שהוא לא מסוגל,
כדי לעוף יחד כמו שאנחנו יודעים.
יום למחרת היא האשימה אותי שכל הגוף שלה, כואב,
חייכתי.

