כתיבה אינטואיטיבית, לא יודע אם זה יהיה מובן למישהו
בימים האחרונים יש לי מעין ידיעה כזאת, משהו כמו ידיעה עמוקה כזאת, על הדרכים שיש לי לטפל בעצמי. זאת אומרת, על הדברים שאני יכול ולא יכול לעשות, על האפשרויות שלי.
אז בעצם באמת בימים האחרונים, אחד הדברים שאני שם לב, זה שאני מבין הרבה יותר טוב את המנגונים שלי, של עצמי.
זה לא שאני לא נהיה עצוב, וזה לא שאני לא נהיה מדוכא, אלא אני מזהה את זה יותר מהר, אני נותן לזה שם יותר מהר, ואחרי זה אני גם יודע לטפל בזה. זאת אומרת, אני מרגיש שיש לי את סט הכלים שלי, ואז אני יכול לבחור מתוכו באיזה כלי להשתמש.
וזה משהו נורא מעניין, כי פתאום יש לי איזושהי תובנה כזאת עמוקה, זה לא אומר שאני תמיד לוקח את הבחירה הנכונה, זה משהו יותר קצת נזירי, ואני לא כזה.
אבל אני יודע כשאני קם בבוקר ואני מצוברח, אני מה אני צריך לעשות, מה כדאי לי לבחור, ואני חושב שהתובנה הזאת מגיעה אחרי באמת שנים של להיאבק בעצמי ולא להבין את הרגשות שלי ודברים בסגנון הזה, אבל היכולת פתאום להבין את הדברים האלה ולהסתכל עליהם בצורה הרבה יותר ברורה ונקייה, זה משהו נורא מעניין.
כי זה לא שאני לא חווה רגשות קשים, אני באמת חווה אותם, אבל אני הרבה יותר מהיר בלזהות אותם, להבין, זה חרדה, זה פחד, זה שמחה, וכשיש רגשות שאני רוצה לשנות, אז אני רואה את סט הכלים הזה פרוס בפניי יותר מהר ובצורה של הבנה יותר עמוקה, זאת אומרת, אני יודע שכשאני קם בבוקר מצוברח, שמה שלא יעזור לי זה להיכנס לאינטרנט ולגלול ברילז, אני כן יודע שיעזור לי לשבת ולקרוא ספר או לדבר עם חברים.
שוב, זה לא אומר שאני איזשהו נזיר עכשיו, שאני בוחר תמיד בחירות טובות ואני תמיד רגוע, לא, זה לא אומר את זה, כי כשאני מתעצבן, אז הדבר הראשון שקורה, אני מתעצבן! אבל לדוגמה לפני יומיים, התעצבנתי והרגשתי את העצבים האלה והתחלתי להגיב מתוכם, אבל אז תפסתי את עצמי בשלב מסוים, ואמרתי טוב, אני צריך לעשות להליכה, אז הלכתי וידעתי גם שההליכה שלי היא לא מספיקה, למרות שהייתי איזה 45 דקות בחוץ, ידעתי שלא נרגעתי עדיין, אז זה העניין, העניין הוא ידיעה והבנה.
הבנה עמוקה כזאת.
אני חושב שמה אני אומר, מה שאני מנסה להגיד זה שאני מאוד גאה בעצמי פשוט, שאני יודע להשתמש ביותר כלים שלי עם עצמי, כי אני מכיר את ארגז הכלים שלי יותר טוב, ואני משתמש בו כשצריך, ולקח לי שנים, האמת, לקח לי המון המון שנים, יותר מעשור של טיפול, והמון התבוננות על עצמי, כדי להבין את הדברים האלה, אני חושב על עצמי כמה זה מעניין, שמעניין להיות במקום הזה בחיים של אני יותר ברור לעצמי, המפה שלי יותר ברורה, וזה כיף, אני גאה בעצמי, ואני לא מרגיש הרבה רגעים של גאווה בעצמי, אבל הנה אחד.
היום.
ולא הייתי מגיע לרגע הקטן הזה של הגאווה בלי המון רגעים של תסכול וקושי.